אחת
התעלומות הגדולות שצצו בעונה הראשונה של
"החץ"
היא כיצד אוליבר
קווין שחי לכאורה באי בודד סמוך לסין
התמנה לקפטן בבראטבה,
כלומר מפקד במאפיה
הרוסית? השאלה
הזו נותרה באוויר ללא מענה לאורך ארבע
עונות שכללו טיזינג כמו ההיכרות של אוליבר
עם אנטולי קינייזב בספינה של ד"ר
אייבו, או
הטיסה הקצרה לרוסיה כדי לפרוץ לכלא.
כעת בעונה החמישית
הצופים נחשפים לעלילות קווין ברוסיה
וההצטרפות לבראטבה.
והפרק
ששודר אמש, פרק
12 המכונה
"בראטבה"
הוא כאילו הפרק לו
חיכו הצופים כמעט מתחילת העונה הראשונה.
אוליבר והצוות
(מינוס
רנה/ווילד
דוג אך יחד עם דיינה/הקנרית
השחורה החדשה)
טסים לרוסיה כיוון
שהגנרל ווקר שגנב נשק גרעיני והצליח לברוח
מהכלא מתכנן למכור את הפצצה שלו למיליציה
מרקובית. אז
למה החץ וחברים נוסעים לטפל בזה?
טוב ברור שלדיגל יש
חשבון לסגור ולאוליבר חברים ברוסיה.
אך בת'כלס
זה כי ארגוס חוששים לפעול שם ולגרום לתקרית
בין-לאומית.
וואטאבר,
נזרום.
אוליבר
וחבריו נוחתים ברוסיה ומי שבא לקבל את
פניהם הוא לא אחר מהפחאן (הבוס
הגדול) אנטולי
קינייזב. שמכה
את אוליבר ונוזף בו על כך שדפק את נציג
הבראטבה בסטאר סיטי,
אלכסיי לנוב (תנסו
להיזכר בשתי העונות הראשונות).
אוליבר שבר את השבועה
שלו לבראטבה וגרם למות אחד מ"אחיו"
ולכן הבראטבה לא
ששים לעזור לו.
הדבר
הזה מניע את הצוות של החץ לפעול בדרכים
עקלקלות ומאפיונריות משלהם כדי לנסות
ולאתר את ווקר ולסכל את מכירת הנשק.
ג'ון
דיגל מחליט לענות שבוי.
פליסיטי מחליטה
להשתמש במידע שהשיגה מ"הליקס"
כדי לסחוט בכיר ברשת
סלולרית. וקרטיס
ורורי מתלווים אליה בתור מאבטחים שמתחזים
לפושעי בראטבה.
היה משהו מעניין
בחציית הקווים הזו ובעיקר בסיטואציה הזו
של הדמויות, בעוד
שדווקא אוליבר הרוצח/מאפיונר/מענה
מנסה לשמור על דרכי התמודדות מעט נקיות
יותר. אך
כשאוליבר מבין שהדרכים שלו לא עובדות
וחבריו מתחילים לחצות את הקווים הוא מבין
שעליו לעצור את זה ומגיע להסדר עם אנטולי
שבתמורה למידע הוא מוכן לעזור לו בלטפל
בעסק של יריב.
וכך אוליבר מוצא את
עצמו ראש עיר אמריקני,
סוכן
אמריקני לשעבר,
פורע-חוק/גיבור
בהווה, עובד
שוב בשורות הבראטבה ומתנהג כאחרון אנשי
השרירים.
בתמורה
אנטולי מספק לאוליבר מידע וגם את אנשיו.
לוקח
שניה לעכל את הדבר הזה.
מדובר
בקבוצת גיבורי על שמשתפת פעולה עם המאפיה
הרוסית ברוסיה כדי לעצור גנרל אמריקני
מושחת. זה
נשמע כל כך אבסורדי אך לצופים מתמידים זה
אמנם משעשע אך סביר עלילתית.
וזה חלק
ממה שכיפי בסדרה הזו.
זה לא
הצבת אנטי גיבור כגיבור.
אלא הפיכת
הגיבור לאנטי גיבור.
כמנהג
התכנית גם בפרק זה שובצו פלאשבקים,
המציגים
את תחילת ההכשרה של אוליבר על ידי טליה,
ואת תחילת
מסע הצלב/נקמה
שלו כ"הברדס".
את השם
הראשון שאוליבר מוחק מהרשימה שהוריש לו
אביו הוא מוחק ברוסיה.
באופן
נוח, לאוליבר
קל להתחיל מזה כי יש לו תחושת חשבון אישי
עם אותו אדם.
בפלאשבק
הזה גם מתפתח הקאץ'
פרייז
של "אכזבת
את העיר הזו".
הפרק
היה מאד מהנה לצפיה ומעורר געגועים לתחושה
של העונות הראשונות של ויג'ילנטיזם
רגיל. גם
ההתחברות לצדדים האפלים של הדמויות היא
אלמנט מאד חשוב בסדרה הזו.
ולמרות
זאת אחת מנקודות השיא מבחינתי בפרק היא
כשרורי/רגמן
הידוע גם כ"הנער
היהודי בסחבות"
בפי חברי
מחליט לסכן את עצמו וקורא שמע ישראל.
הניגודיות
פה שזו דווקא לא סיטואציה של ויג'ילנטיזם,
יש פה
נכונות להקרבה עצמית ודווקא התחברות
לצדדים דתיים ואלטרואיסטיים,
והוא
עושה זאת באמצעות התכריכים המאגיים שלו.
ואולי
שאר המרכיבים הקלאסיים של הסדרה נתנו
למעשה הזה לבלוט בצורה יפה בעיניי.
למרות
הכל, הפרק
אינו מושלם אך הוא אחד מהטובים מבחינתי
העונה. הרבה
יותר טוב מפרק המאה שגם היה פרק הקרוסאובר.
הייתי
שמח עם אוליבר היה קצת חוזר לקרירות של
העונה הראשונה ופחות מתמרמר על כל דבר
שהוא או אחרים עושים.
התסריטאים
הבטיחו חזרה למקורות בעונה הזו וזה לא
תמיד מרגיש ככה.
הם צריכים
להיות קצת יותר החלטיים לגבי איזה קו הם
רוצים להעביר אותו ואילו השלכות יש למעשיו.
אחרת זה
נראה כאילו כל בחירה או היעדרה משהו רע
יקרה. אז
אלא אם המסר הכללי הוא שהקיום עצמו הוא
דבר נוראי ולא נתון לשליטה זה דורש טיפול
נרטיבי מתאים.
בכל אופן
חזרה למקורות זה מה שישמור על הסדרה וישמר
את מעמדה כדרמת אקשן או סדרת קומיקס
האיכותית והמעניינת ביותר,
בזמן
שהיא מאוימת על ידי דרדוויל בעיקר ואולי
בעתיד על ידי המעניש.
למה
להשוות בין העונה הראשונה של הפלאש למעשיה סינדרלה? את ההשוואה הזו הגשתי
כמטלת סיום בקורס, בו היה עליי לנתח מעשיה או סיפור ילדים. חשבתי שזה משעמם
מידי והצעתי למרצה לעשות משהו מעניין יותר ולשמחתי היא שמרה על ראש פתוח.
למה להציג לכם? כי כפי שציינתי הבלוג הוא עבור דברים שמעניינים אותי, אך
לשמחתי גיליתי שגם רבים מכם התעניינו בפוסט הקודם, ובימים אלה אני גם שוקד
על עוד זווית הקשורה בעונה השלישית. אז למה לא, בעצם?
מבוא
בחרתי להשוות בין תכנית הטלוויזיה "הפלאש" למעשיה "סינדרלה" כיוון שיש דמיון בניהן: יש דמות צעירה שהתא המשפחתי שלה משתנה, נמצאת בנקודת שפל או חוסר אונים, דמות מגוננת משנה את הדמות הצעירה ובכך משנה את מצבה, מושא האהבה מגלה את הזהות האמתית של הדמות אך פרטים כמו נסיבות, עלילה והסיום שונות. כמו כן מדובר בטקסטים ממדיומים שונים וקהלי יעד שונים, דבר המשפיע על צורת הסיפור. עוד דבר שחשוב לציין הוא העובדה שלמרות העיבודים השונים ל"סינדרלה", האגדה מוכרת לרוב בני האדם בחברה המערבית (כולל בישראל) וגם לילדים. זהו סיפור שזוכה לרפטטיביות כיוון שמאזינים לו או קוראים אותו מספר פעמים רב לאורך החיים, כך שכמעט כל אדם או ילד שיתבקש לכך יוכל לספר בקצרה את עלילת הסיפור.
"הפלאש" לעומת זאת היא אדפטציה לטלוויזיה מחוברות קומיקס בעלת אותו שם ועל אותה דמות. בעוד שבישראל הדמות זוכה להכרה חלקית רוב הילדים יתקשו לזהות אותה ובפרט את הסיפור שלה. גם לא מעט מהמבוגרים שכן יזהו את הדמות יתקשו בכך אלא אם צפו בסדרה. לעומת זאת אצל קהל היעד המקורי של התכנית, נערים וצעירים בארה"ב רובם הגדול כן מכירים את הדמות ואת סיפורה היטב. כמו כן, במהלך הסדרה נעשה שימוש ברמזים ובסמנים כדי לפתח תחושה של סוף צפוי מראש (כמו תוצאה של קריאה רפטטיבית של אגדת ילדים בה הסוף לא משתנה) אך בסוף הפתיעו והציגו סוף שונה.
גרסת ה"סינדרלה" שבחרתי היא מקובץ אגדות הילדים The Blue Fairy Book של אנדרו לאנג (Lang, 1889). האגדות קובצו ממספר מקורות ותרבויות, מאגדות שהועלו בכתב לרוב בשפה אחרת ולאנג פירסם אותן לראשונה באנגלית. את "סינדרלה" ככל הנראה תירגם מכתביו של הסופר הצרפתי מהמאה ה-17 שארל פרו. מבחינת התוכן והשפה הסיפור מתאים לקהל של ילדים אין בו תכנים בוטים או מזעזעים כמו בגרסאות ישנות או אחרות לסיפור. עם זאת יש שימוש באנגלית מעט מיושנת ואף בביטויים שהיום אולי יתפסו כלא הולמים לגיל צעיר.
“הפלאש" (2014) היא תכנית טלוויזיה שמיועדת לנוער וצעירים המבוססת על דמות הקומיקס "הפלאש". התכנית היא חלק ממגמה של עיבוד חוברות קומיקס לתכניות טלוויזיה וחלק ממאבק בין החברות המובילות DC שהיא יוצרת "הפלאש" ל MARVEL המתחרה הגדולה. טון התכנית הוא קליל אך יש עיסוק בנושאים מורכבים וכבדים ורגעים שלא יהיו קלים לצפיה בעבור ילדים בגיל רך ולעתים גם מתקדם יותר. מבחינה עלילתית יש מורכבויות ונדרשות יכולות קוגנטיביות מפותחות כדי להבין את מהלך האירועים והשינויים. זאת אף על פי שמדובר בדמות שנוצרה בעבור ילדים ומותגה ונוצרה סחורה בעבור ילדים במשך עשרות שנות קיומה. העלילה עוסקת בבארי אלן, חוקר מז"פ שבילדותו היה עד לרצח אימו שבוצע על ידי דמות שנעה במהירות גבוה במיוחד. אביו הואשם ברצח ונשלח לכלא והוא גדל כבן חורג של הבלש שחקר את המקרה. במהלך ניסוי במאיץ חלקיקים יש תקלה ובארי נפגע מברק, דבר הגורם לו לאבד את ההכרה במשך חודשים ארוכים וכשהוא מתעורר הוא מגלה שיש לו יכולת לנוע במהירות גבוהה. המדען שיצר את מאיץ החלקיקים פורס עליו את חסותו ויחד עם עוזריו הוא מעניק לו זהות חדשה וגם תחפושת שתשתמש אותו כדי להסתיר את זהותו.
סקירת מחקר
מאמרה של שאטלוורת' (Shuttleworth, 1992) עוסק בהבניית מושגי הנשיות והאמהות בעידן הויקטוריאני בדגש על נשים מן המעמד הבינוני (הבורגני) והתפתחות של הבחנה דיכוטומית בין ייצוג של "אם מלאכית" ל"אם דמונית” כלומר אם אידיאלית טובה לעומת אם רעה ומסוכנת. היא בודקת את ההבניה הזו דרך סקירה של ספרות ייעוץ וספרות רפואית לנשים או העוסקת בנשים ובאימהות. לאחר מכן היא סוקרת בקצרה דרך מספר יצירות ספרותיות בנות התקופה כיצד השיח השפיע על ייצוגי הנשים בספרות.
המבוא של דיוויס ודיקינסון (Davis & Dickinson, 2004) סוקר בקצרה את מאפייני תכנית הטלוויזיה המיועדות לבני נוער תוך ביסוס וציטוט מחקרים קודמים בתחום או הצצה למחקרים שפורסמו באותו הספר. עיקר המבוא למעשה מעלה הטענה שבני נוער מבלים שעות רבות בצפיה בתכניות טלוויזיה והן משפיעות עליהם, התכניות נעשות על ידי מבוגרים בעלי אג'נדה ותפיסת עולם שאותה הם רוצים להעביר לנוער ושתכניות נוער רבות כוללות אלמנטים של מדע בדיוני או פנטזיה כדי לעסוק ולהציג בעיות חברתיות ושל נוער כמו תחושות ניכור ושונות.
אבירם (2010) הוא תסריטאי תכניות ילדים שמציג רקע תיאורטי יחד עם עצות מעשיות לכתיבת תסריט עבור תכנית ילדים. הוא מסביר כי תכניות ילדים מוצלחות יכולות לפנות למספר קהלים כיוון שבגילאים שונים יש יכולות הבנה שונות הנובעות מרמת ההתפתחות. לכן תסריט שמיועד לילדים בגיל מסוים יכלול תוכן שיתאים לאותו גיל אך יוסיפו גם תכנים או הרמזים שיובנו או ישעשעו קהלים בגילאים אחרים (לרוב גדולים יותר). כמו כן הוא מצביע על קורפוס האגדות וקורפוס דמויות גיבורי העל כמקורות השראה ותוכן לתכניות טלוויזיה מודרניות.
השוואה וניתוח כאמור מדובר בטקסטים במדיומים שונים, התקופות הן שונות, קהל היעד שונה, העלילה שונה אך בכל זאת מדובר בסיפורי מטמורפוזה עם תחנות נרטיביות דומות; תחנה ראשונה היא שינוי התא המשפחתי: אביה של סינדרלה מתחתן בפעם השנייה (אמא הביולוגית ככל הנראה מתה. אין פרטים על נסיבות היעדרה) לאשה שיש לה שתי בנות משלה. ב"הפלאש" בפרק הראשון אנחנו נחשפים לעברו של בארי אלן, בו אמו נרצחה על ידי "משהו בלתי אפשרי" (“Impossible”). אביו נשלח לכלא באשמת הרצח ובארי מאומץ וגדל בביתו של הבלש ג'ו ווסט לצד בתו איריס שהופכת למושא אהבתו.
תחנה שניה היא השפל וחוסר האונים: סינדרלה עוסקת במטלות שונות כמו ניקיונות (למשל האח וארובה, משם נגזר הכינוי "סינדרלה" סינדר-גחל או להבה(באנגלית), שמה האמיתי לא נמסר בסיפור) ולקראת הנשף עליו הכריז הנסיך היא עוזרת לאחיותיה החורגות להתלבש ולהתארגן. לבסוף, היא עצמה אינה יכולה ללכת לנשף. בארי אלן הפך לחוקר מז"פ ונאלץ גם לעסוק באיסוף ובידוק דגימות. חלקן מעוררות דחייה אך אין לו היכולת, הוכחה או הסמכות לפתוח מחדש את חקירת הרצח של אמו.
תחנה שלישית היא המטמורפוזה: את סינדרלה מבקרת הסנדקית שלה. מתברר שהסנדקית היא פיה המשתמשת בשרביט ובכוחותיה להפוך: דלעת לכרכרה, עכברים לסוסים, לטאות למשרתים ואת בגדי סינדרלה לבגדים מהודרים. בארי אלן נפגע מברק שבקע בעקבות תקלה של מאיץ החלקיקים של המדען ד"ר האריסון וולס. וולס ועוזריו סיסקו רמון וקתלין סנואו, מטפלים בבארי במהלך מספר חודשים שהוא בתרדמת, מלמדים אותו להפעיל את כוחותיו (תנועה במהירויות גבוהות) ונותנים לו את בגדיו החדשים שנועדו לשמש אותו. כל פרק של התכנית נפתח במונולוג של בארי אלן בו הוא מגדיר את התאונה כ"תאונה הפכה אותי לבלתי אפשרי" (“...made me the impossible”) כלומר מאפשרת לו מבחינה פנימית, וגם מאוחר יותר, על ידי הצגת יכולותיו בפני הבלש ווסט, לתפוס את זיכרון רצח אמו כמשהו אפשרי שאפשר לנסות לחקור ולבדוק. תחושה זו מתעצמת כשהם נתקלים ב"אדם בחליפה הצהובה" או "ריברס-פלאש" (Reverse Flash) שהוא הרוצח.
תחנה רביעית היא חשיפת הזהות: זהותה של סינדרלה כ"נסיכה מהנשף" נחשפת כאשר השליח של הנסיך מנסה להלביש לרגלה את נעל הזכוכית הקטנה. רגלה התאימה ולאחר מכן הוציאה מכיסה את הנעל השניה. בעקבות זאת סינדרלה נישאה לנסיך (ודאגה להשיא את אחיותיה ללורדים). ב"הפלאש" זהותו של בארי לא נחשפת לכלל הציבור ונעשית בהדרגה, אך החשיפה כלפי מושא אהבתו איריס נעשית בסדרה פעמיים.
הפעם הראשונה היא בפרק 15 לאחר ששניהם מביעים רגשות אהבה אחד לשני וכאשר הם עדים לצונאמי שמתקרב והוא נאלץ לחשוף את זהותו וכוחותיו כדי לנסות למנוע אותו. אך התנועה במהירות גבוהה מהרגיל בעבורו גרמה לו לנסוע אחורה בזמן. ולאחר מכן גרם לשינוי בציר האירועים (כך למעשה הוא ואיריס לא מאוהבים ולא בני זוג והיא לא יודעת שהוא "הפלאש"). הפעם השניה היא בסיום פרק 20 כאשר אהובה של איריס מציע לה נישואין אך נחטף על ידי הריברס-פלאש והפלאש מנסה להציל אותו. היא נוגעת בפלאש וחשה בזרם חשמלי שחשה בעבר כשנגעה בבארי כשהיה בקומה לאחר תאונת מאיץ החלקיקים. בפרק 21 היא מנהלת איתו שיחה על כך. בין הגילוי של פרק 15 והגילוי של הפרקים 20-21 ניתן להבחין בהבדל בתגובות של איריס, בעוד בפעם הראשונה התגובה מופתעת ומעט מוקסמת בפעם השניה איריס מופתעת אך "מאוכזבת" ולמעשה כועסת כשהיא מגלה שבן זוגה שנחטף וגם אביה ידעו שבארי אלן הוא הפלאש והיא היחידה שלא ידעה על כך. בפרק 23 פרק הסיום בן זוגה מתאבד כהקרבה עצמית כדי להציל את כולם מהריברס-פלאש (שהוא למעשה צאצא שלו מהעתיד). לאחר מכן נראה שנפער חור שחור ששואב את העיר ובארי אלן למעשה מנסה לפעול כדי לסגור אותו (ונראה כאילו במידה מסוימת הוא נשאב לתוכו) כך שהתכנית הסתיימה ללא סוף חיובי של חתונה או זוגיות בין הפרוטגוניסט למושא אהבתו.
עוד השוואה שניתן לערוך בין הטקסים יכולה להישען על השפעות שיח הנשיות הויקטוריאני והשפעתו על הספרות כפי ששאטלוורת' (1992) ניסתה להציע. למשל מאפיין שקיים בספרות בת התקופה הוא קיומם של גיבורים יתומים מאם או שהיא נעדרת. גם סינדרלה ללא אימה הביולוגית ואמו של בארי אלן נרצחת. אך מעבר לכך הייתי רוצה להציע השוואה נוספת בין שלושת ה"אמהות" של סינדרלה לבין שלושת ה"אבות" של בארי אלן.
ראשית נתחיל ב"סינדרלה" אמא הביולוגית של סינדרלה נעדרת. לא ברורה הסיבה. סביר להניח כי מתה. המחבר מציין כי סינדרלה שאהבה את המזג הטוב והמתוק שלה מאמה (ואילו אחיותיה שאבו את תכונותיהן מאמן) פרט המאפיין את השיח הרפואי על אמהות בעידן הויקטוריאני.
האם השניה, “הדמונית" שלא מחבבת את סינדרלה ואת העובדה שהיא למעשה ניגוד לבנותיה. היא נותנת לה את מטלות הבית הקשות ביותר, נותנת לה לישון בעליית הגג על מצע קש כאשר אחיותיה החורגות ישנות בחדרים טובים במיטות חדשות. דימוי האם הרעה או ה"דמונית" של סינדרלה הוא לא של אם מרשעת המוכנה להרוג או להרעיל, אך כן מוכנה לפגוע בבת הלא ביולוגית שלה, לטובת דאגה יתרה לבנותיה הביולוגיות וגם הדאגה האמהית היתירה לא נראתה בעין טובה בעידן הויקטוריאני.
האם השלישית, האם ה"מלאכית" היא הסנדקית (godmother) של סינדרלה. מתברר שהיא פיה. האם הזו, דואגת לטובתה של סינדרלה. למעשה, היא מפעילה את כוחותיה כדי לגרום לסינדרלה להראות כנסיכה עם כרכרה ומשרתים ובגדים מהודרים כדי שתוכל ללכת לנשף ולהקסים את הנסיך הרווק. (בנוסף היא מציבה לה גם גבולות כמו שעת עוצר לחזרה הביתה כביכול כי הקסם יפוג ולמעשה מתוך דאגה לה).
מנגד אני רוצה להציג את שלושת האבות של בארי אלן. הראשון הוא הנרי אלן. הנרי אלן הואשם ברצח אשתו ויושב בכלא. בארי היה ילד בערב הרצח ונאסר עליו לבקר את אביו כך שלמעשה הוא נעדר מחייו ברוב שנות התבגרותו. פרט חשוב נוסף הוא שהשחקן המגלם את אביו של בארי הוא ג'ון ווסלי שיפ. שיפ גילם את דמותו של בארי אלן/הפלאש בעיבוד הטלוויזיוני הראשון ב 1990. היו שחקנים נוספים מהסדרה הישנה ואפילו חיבור אינטרטקסטואלי ונרטיבי בניהן בפרק 17 בה אויב של הפלאש מ 1990 הוא אבא של אויב של הפלאש הנוכחי של 2014. החיבורים הללו מעידים כי מעבר לכך שהנרי אלן הוא אביו הביולוגי והנרטיבי של בארי אלן, ג'ון ווסלי שיפ הוא אביו הטלוויזיוני של הפלאש.
האב השני, האב "הדמוני" הוא הבלש ג'ו ווסט שמגדל את בארי אלן. למעשה היחסים בניהם לפחות בבגרותו של בארי הם יחסים טובים וחיוביים רוב הזמן. אך מה שיכול לאפיין אותו כאב "דמוני" הוא למעשה הנזיפות והביקורת שהוא משמיע על בארי גם מבחינה מקצועית ואישית, וגם העובדה שלאורך שנות התבגרותו של בארי הוא מנע ממנו לפגוש את אביו הביולוגי בכלא (אך הסיבה מאחורי זה כמובן אינה מרושעת אלא דאגה לבארי) והעובדה שהוא לא מאמין שבארי דובר אמת לגבי מה שראה בערב הרצח והסירוב שלו לפתוח מחדש בחקירת הרצח. בארי הבוגר כמובן ביחסים טובים עם ג'ו (ובעקבות המטמורפוזה אולי אפילו התהדקו עוד יותר סביב הסוד והאמת על ליל הרצח) והוא מסייע לבארי פעמים רבות, לעתים תוך סיכון חיים ממשי. גם היחסים בינו לבין הנרי אלן הם יחסים טובים.
האב השלישי, האב ה"מלאכי" הוא המדען ד"ר האריסון וולס שהופך להיות דמות אב נוספת עבור בארי באמצעות עצות והקשבה וכמובן הדרכה לשליטה בכוחותיו. האריסון וולס הוא זה שבנה את מאיץ החלקיקים שהעניק לבארי את כוחותיו. הצופים בתכנית יודעים אבל שהאריסון וולס הוא לא אדם כל כך "מלאכי" וטוב כפי שהוא רוצה ששאר הדמויות יתפסו אותו וזה נחשף באמצעות סצנות מיוחדות בסיומי פרקים, פלאשבקים וסצנות אחרות עד שלבסוף מתברר שהאריסון וולס הוא למעשה אדם מהעתיד בשם איוברד ת'ון שחזר אחורה בזמן מתוך רצון להרוג את הפלאש לפני היווצרותו. הוא רוצח את אמו של בארי אלן אך נתקע בעבר. לכן כדי לחזור לעתיד עליו להיות זה שיוצר את הפלאש. הוא רוצח את ד"ר וולס האמיתי ומאמץ את זהותו ובונה את מאיץ החלקיקים כדי לתת לבארי אלן את הכוחות ומדריך ומכשיר אותו כדי שיגיע לשיא הכוח שלו כדי לחזור לעתיד. הדמות מבוססת על דמות מהקומיקס שעברה ניתוח קוסמטי כדי להיראות כמו בארי אלן וגם השחקן שגילם את ד"ר וולס/איוברד ת'ון/ריברס פלאש הוא טום קוונו שויזואלית דומה לשחקן גרנט גסטין המגלם את בארי אלן אך כמובן מבוגר יותר. זה נעשה גם כרמז לדמות המקורית מהקומיקס ואולי גם להטעות לגבי מהות הקשר בין וולס לבארי אלן. ניתן לציין אגב כי המורכבויות של דמויות האב ב"הפלאש" לעומת דמויות האם ב"סינדרלה" ולעתים תחושת האמביוולנטיות שהן מעוררות מתקיימות בגלל הבדלי התקופות, הבדלי המדיומים והבדלי קהל היעד המאפשרים לתסריטאי ה"פלאש" ליצור נרטיב עשיר ומורכב יותר ולבנות דמויות עגולות, עמוקות ומורכבות יותר.
השוואה נוספת שניתן לערוך בין הטקסטים היא במורכבות ובפניה שלהם לקהלי יעד שונים. “סינדרלה" הוא סיפור שמתאים לילדים בכל גיל. מדובר בטקסט כתוב, ולכן, ילדים צעירים יותר יזדקקו למישהו שיקריא להם (דבר שיכול להשפיע גם על תכנים שהוא חושף אותם אליהם בסיפור או פרטים שהוא ישנה בהתאם). יש מיעוט בפרטים וההתקדמות הנרטיבית היא בסדר הכרונולוגי שלה. הטקסט גם לא ארוך במיוחד מה שמאפשר לילד שהתחיל לקרוא ולא בעל מיומנויות קריאה מפותחות במיוחד, לקרוא ולהבין את הטקסט בעצמו.
לעומת זאת, התכנית "הפלאש" משודרת בטלוויזיה (או באינטרנט) ולא נדרשת אוריינות כדי להיחשף לתוכנה. עם זאת מדובר בטקסט לקהל בוגר יותר, התכנית מורכבת מ 23 פרקים באורך של כארבעים דקות יחד עם קשרים אינטרטקסטואליים ונרטיביים לתכניות ומדיומים אחרים. צופים שבאים עם ידע קודם על הדמויות מפעילים את מסגרות הידע ולמעשה מפרשים את הסדרה אחרת, חווים ומגיבים אליה אחרת ועוסקים בשאלות שונות אולי מצופה אחר. נוסף על כך, הנרטיב של הסדרה לא מתקדם באופן כרונולוגי או קוהרנטי. יש פלאשבקים, יש אלמנטים של עיוות המציאות על ידי מסעות בזמן או טכנולוגיה החושפת את העתיד. למשל שאיריס מתחתנת עם בארי (דבר שבסוף התכנית לא התרחש). התכנית דורשת תשומת לב רבה לפרטים, לארגון האירועים וחיבור בין דמויות וסיטואציות ולעתים הפעלת מסגרות ידע נוספות דבר שדורש יכולות קוגנטיביות רבות ומפותחות יותר מקריאה או האזנה ל"סינדרלה".
בנושא טלוויזיה לילדים כתב אבירם (2010) "מאחר שהטלוויזיה היא מדיום הפתוח לכול […] יוצרי תכניות הטלוויזיה מנסים לעתים קרובות לפנות למגוון קהלים רחב יותר, תוך התחשבות בשוני הקוגניטיבי בתוך קהל היעד בכללותו.” (עמ' 17) התכנית אינה מאויירת מה שיכול לגרום לקהל ילדים בגילאים צעירים יותר לאבד בה עניין במהירות, ובגילאים הבוגרים יותר יש כאלו שאולי יבהלו מהאפקטים הויזואליים של הריברס-פלאש עם העיניים האדומות הבוהקות, הויבראציות, האלימות וטון הקול שלו. אך כאמור קהל צופים של בני נוער וצעירים יותר מתאים להתמודד עם הטקסט הזה מבחינת הבנה. כאמור, בעלי ידע קודם על הדמות חווים אותו אחרת וכך גם סביר שיהיו פערים בין צופים מארה"ב בה הדמות פופולארית יותר לבין צופים בישראל שמכירים את הדמות פחות.
אבירם טוען כי אגדות הן מקור השראה לתסריטים של תכניות עבור ילדים: "בקיאות בעולם האגדות מאפשרת ליוצרי תכנים לילדים לרכוש הבנה באשר לדרך שבה יכולים סיפורים לענות על הצרכים הללו [צרכים של הילד להתמודד עם שאלות המטרידות אותו – ד.ט], ולשמש גם מקור השראה לעלילות ודמויות חדשות".הוא מתייחס גם לבטלהיים, הטוען כי אגדות מסייעות לילדים להתמודד עם שאלות המטרידות אותם באמצעות דמויות ציוריות של נסיכות, מכשפות ואבירים המפשטים את השאלה בעבור הילד. "נקודת המוצא של אגדות רבות משקפות את האופן שבו רואה את עצמו הילד בחיי היום-יום […] האגדות מפיחות בלבו של הילד תקווה […] וכשהוא מסיים לחלום, הוא יכול לשוב מלא מרץ ותקווה למשחקיו היומיומיים עם חבריו בגן, שעוד יראו יום אחד מי הוא באמת...” (עמ' 26).
לטענתו של אבירם תעשיית המדיה הבינה כי לילדים יש גם עניין בגיבורים בעלי כוחות על והן מצטרפים לקורפוס הקיים של האגדות כמו שדים בבקבוק או פיות. “דרך הזדהות עם הגיבור ובאמצעות דמיונו מפצה הילד את עצמו על כל החסרונות האמיתיים או המדומים שבגופו. הוא יכול לדמיין עצמו ממריא לשחקים כמו הגיבור […] ולצאת מכל התמודדות כשידו על העליונה". (עמ' 26).
אם כן אבירם טוען שאגדות וסיפורי גיבורי-על מאפשרים לילד להתמודד עם שאלות המטרידות אותו, פחדים וקשיים אמיתיים או מדומיינים שיש לו ותכניות טלוויזיה שואבות השראה מקורפוס הסיפורים הזה או מעבדים אותו לטלוויזיה. דיוויס ודיקינסון (2004) יטענו שתכניות לנוער (כמו "הפלאש") הן תכניות בהן יוצרים מבוגרים מנסים לחנך את בני הנוער ומנסה לעסוק דרך עלילת התכנית בסוגיות שרלוונטיות להן כאזרחים בוגרים לעתיד. לגבי הסדרה ה"פלאש" אפשר לראות את מאפייני החינוך בכך שבארי הוא אדם השואף לעזור לאנשים בסכנות ובצרות, בייצוג של מפקד המשטרה כהומוסקסואל, הייצוג של ג'ו ווסט ובתו איריס כשחורים ובין חבריו של בארי יש יהודיה ובחור לטיני. כלומר עולים עניין ערכים של מעורבות אזרחית חברתית, נורמליזציה וטבעון חיובי של נושאי מגדר וגזע דווקא משום שאין יחס שלילי או מערער כלפי הדמויות האלה בגלל "תווית הזהות" שלה כיוון שהדבר מוצג ללא התייחסות מיוחדת אף על פי שאלו נושאים מתוחים וטעונים בחברה האמריקאית.
דבר נוסף עליו מצביעים דיוויס ודיקינסון הוא השפעה של מדע בדיוני על רבות מסדרות הנוער ומצטטים את מוסלי (Moseley) שטוענת שתכניות רבות כאלו עוסקות ב"אחרות", שונות, כוח מוגבר וההשפעה שלהם על היחסים הבינאישיים והיחסים עם הקהילה. כוח על טבעי הוא מוטיב דרכו מנסים לחקור שאלות אלו. תכניות רבות יוצרות תחושה שלהיות מתבגר זה לא ממש להיות בן אדם. דיוויס ודיקינסון טוענים גם כי תכניות נוער בעיקר מתחום המד"ב והפנטזיה תומכות בזה ש"מחוץ למעגל" (outsider) ומכוונים לתמיכה ב"אחרות".
גם "סינדרלה" היא אחרת במעגל המשפחתי שלה, היא שונה מאמה החורגת ואחיותיה החורגות והיא זו שאינה יכולה להגיע לנשף כיוון שאין לה בגדים מתאימים. אמנם אין לה כוחות על טבעיים אך הסנדקית-פיה בעלת הכוחות מסייעת לסינדרלה ודרכם יכולה להשתוות או להתעלות על אחיותיה ועל שאר הנשים בנשף. האגדה מעוררת אהדה בסופו של דבר ל"סינדרלה" האלטרואיסטית שדואגת לאחיותיה אף על פי שזכתה מהן ליחס רע ומזלזל.
בארי אלן הוא אחר מבחינה מקצועית גם כמדען וגם כאיש ביטחון/חוקר מז"פ כיוון שאף אחד לא מאמין לזכרונות שלו ולעניין שלו לאתר מקרים בלתי מוסברים אחרים וניסיון לספק להם הסבר מדעי במקום לשלול את קיומם. בארי אלן אמנם אינו נער מתבגר אלא צעיר בשנות העשרים אך יש חזרה לזכרונות מהילדות וגיל ההתבגרות שלו כמו התמודדות עם ביריון בית הספר שהתעלל בו. כשבארי מקבל את הכוחות שלו הוא מצליח להוכיח לסביבתו הקרובה שמה שהוא אמר למעשה אפשרי (בניגוד ל"בלתי אפשרי" עליו הוא מדבר במונולוג הפתיחה). זה גם נותן לו הזדמנות להתמודד עם אותו בריון מבית הספר (שגם הוא קיבל כוחות-על) וגם מאפשר לו להתחבר עם מושא אהבתו (וגם להרוס את הקשר הרומנטי שהחל להרקם).
לסיכום, הסיפור "סינדרלה" והתכנית "הפלאש" בעלי נקודות דמיון נרטיביות אף על פי שנכתבו בתקופות שונות לקהלים שונים והעלילות עצמן שונות. נראה ששני הטקסטים הושפעו מהכתיבה הספרותית של העידן הויקטוריאני. לשני הטקסטים יש פוטנציאל חינוכי עבור ילדים ובני נוער כדי לסייע להם להתמודד עם בעיות וקשיים המטרידים אותם באמצעות דמויות ציוריות והפשטה של הסיטואציות בחייהם. שני הטקסטים עוסקים בדמות הנמצאת מחוץ למעגל החברתי של חייהם. באמצעות כוח חיצוני (פיה/מדען) עוברים מטמורפוזה המאפשרת להם להיכנס ולקבל מעמד דומיננטי יותר באותו מעמד. עם זאת, הטקסטים מסתיימים בצורה שונה. בעוד ש"סינדרלה" מסתיים בחתונתה עם הנסיך (ונישואיי אחיותיה ללורדים) שזהו סוף חיובי-סגור, התכנית "הפלאש" מסתיימת בכך שאיריס לא נישאה לבארי או לאדי, אדי מתאבד ובארי נכנס לחור שחור ולא ברור מה עולה בגורלו וזהו סוף צורם יותר, שלילי-סגור.
ביבליוגרפיה
מקורות משניים:
אבירם, מוטי. (2010). המדריך הגדול לכתיבת תסריטים לילדים. הוצאת רימונים, ישראל.
Davis, Glyn and Dickinson, Kay. (2004). “Introduction”, Teen TV: Genre, Consumption and Identity (G. Davis and K. Dickinson editors) BFI publishing, London.
Shuttleworth, S. (1992). “Demonic Mothers”: Ideologies of Bourgeois Motherhood in the Mid-Victorian Era. In L. M. Shires (ed.), Rewriting the Victorians (pp. 31-51). NY & London: Routledge.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Nutter, D. (director). (2014) Pilot [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Freudenthal, T. (director). (2015) Out Of Time [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Hemecker, R. (director). (2015) Tricksters [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Shill, S. (director). (2015) The Trap [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Downs, D. (director). (2015) Grodd Lives [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
Berlanti, G. & Geoff, J. & Kreisberg, A. (writers), & Downs, D. (director). (2015) Fast Enough [Television series episode]. in Berlanti Greg [Executive Producer], The Flash. The CW.
מאת: דב טרכטמן הפלאש והסדרות המקבילות יצאו אל פגרת החגים לאחר שבוע של פרקי קרוס-אובר ושבוע נוסף של פרקי סיום אמצע עונה, שיזכו לטור נפרד. פתיחת הפגרה היא זמן טוב לדעתי לשתף אתכם בהגיגים במהות הרוע וזיהוי המפלצות בתכנית ובהתבסס על ניתוח העונה השניה.
הפלאש הוא גיבור-על בעל גישה לכוח הספיד-פורס (Speed-Force), כלומר כוח
המהירות. הכוח הזה מאיץ תהליכים שונים בגופו של הפלאש, ובכך מאפשר לו להתאושש
במהירות מפציעות קשות שיכלו להוביל לנזק קבוע ואף למוות אצל אדם רגיל. אך חשוב מכך,
הספיד-פורס מאפשר לפלאש לנוע במהירות גבוהה במיוחד, דבר שבשימוש נכון מאפשר לו
לעשות דברים אחרים כמו להפיק ברקים, לנוע בזמן ולעבור בין מימדים.
האדם שעוטה
את המסיכה ואת זהות הפלאש הוא בארי אלן, חוקר מז"פ במשטרת סנטרל סיטי. בארי
חווה אירוע טראגי בילדותו. אמו נרצחה על ידי דמות צהובה שנעה במהירות. בעת הרצח
משהו הוציא אותו מחוץ לבית לרחוב, לכן לא חזה ברצח עצמו. אביו הואשם ברצח ונכלא. זו
אחת הסיבות המרכזיות שהניעו את בארי להיות חוקר מז"פ, לנסות לפענח את הרצח
ולזכות את אביו. ערב אחד, כשנערך ניסוי במאיץ חלקיקים בארי נפגע מברק, שקע בתרדמת
למספר חודשים וכשהתעורר גילה את כוחותיו.
העונה
הראשונה עסקה בניסיון של בארי ללכוד את הרוצח של אימו, "האיש בחליפה הצהובה",
שהתברר כריברס-פלאש (Reverse-Flash),
על-אנושי מהעתיד בשם איוברד ת'ון שהצליח לשחזר את כוחותיו של הפלאש וחזר אחורה
בזמן במטרה לחסל אותו. איוברד נכשל ונתקע בעבר. וכדי לחזור לזמן ממנו הגיע הוא
זקוק לעזרתו של הפלאש. איוברד רוצח את המדען ד"ר האריסון וולס ואת אישתו. הוא
מאמץ את זהותו של האריסון וולס ומתחיל במזימה שנמשכת כ 15שנה
במטרה לבנות את מאיץ החלקיקים שיעניק לבארי את כוחותיו ועל מנת לתמרן אותו כדי
שיוכל להשתמש בכוחותיו כדי לחזור לעתיד.
בסיום העונה
איוברד ובארי מחליטים לשתף פעולה וליצור תכנית בה ת'ון יוכל לשוב לזמן שלו ובארי
יוכל לשוב לליל הרצח במטרה למנוע אותו. התכנית שלהם גורמת להיווצרות חור שחור
שעומד לשאוב את העיר ובמקביל להיווצרות קרע בין מימדי שזוכה לביטוי על ידי הופעתה
הפתאומית של קסדת מתכת בעלת-כנפיים. [זוהי הקסדה האייקונית של דמות הקומיקס
המקורית שנקראה הפלאש, ג'יי גאריק]. הופעת הקסדה מלחיצה את איוברד. אך בסוף
התכניות של איוברד ובארי משתבשות. אדי ת'ון, בלש משטרה וחבר של בארי שהוא גם מאבות
אבותיו של איוברד ת'ון בוחר להתאבד כדי למנוע את לידתו של איוברד. כשבארי חוזר
לליל הרצח, פלאש בן דמותו מציר זמן אחר מסמן לו לא להתערב. לכן ציר הזמן של בארי
לא משתנה והרצח של אימו לא נמנע.
העונה
השנייה מתמקדת בהשלכות של אירועי סיום העונה הראשונה. בניסיון לסגור את החור השחור
רוני ריימונד שהיה העל-אנושי פיירסטורם נעלם וככל הנראה מת. חלקים רבים בעיר נחרבו.
והצוות של הפלאש התפזר כאשר הם מנסים להתמודד עם תוצאות האירועים והשפעתם על חייהם
האישיים, עד שמופיע על-אנושי בשם אטום-סמאשר שהוא בעל הדי.אן.איי של אדם שמת. הוא
טוען שנשלח על ידי "זום" כדי להרוג את הפלאש. בעקבות האירוע מגיע אדם
שטוען שהוא מיקום מקביל [ארץ-2 (Earth-2)], שם הוא היה
אצן (Speedster)
וביקום שלו הוא היה הפלאש. האדם הזה מזדהה כג'יי גאריק והוא בא להזהיר את בארי
וחבריו שהעולם שלהם בסכנה מידי "זום". זום גם הוא אצן, מארץ-2והוא
מהיר במיוחד. הוא האנטגוניסט הראשי של העונה והוא רוצה לנצח את הפלאש.
תיאוריה על הז'אנר
ניתחתי בעבר כמה מהמאפיינים של תכניות הדרמה המערבות אלמנטים
משטרתיים ומדע בדיוני ופנטזיה ביניהן גם הפלאש (18 באוקטובר, 2015). גיבור הסדרה, בארי
אלן, הוא גבר הטרוסקסואל שעובר שינוי ההופך אותו לעל-אנושי (Meta-Human) בעל כוחות לנוע
במהירות ובהחלמה מהירה. בארי הוא גם חוקר מז"פ כך שיש לו רקע מדעי. מול בארי
ניצב "אנטגוניסט תאום" – בעונה הראשונה היה זה הריברס-פלאש שניסה להיות
הפוך מהפלאש בכל דבר וזה התבטא באופי המעשים ועד לצבעי החליפה, הוא גם זה שהעניק
לבארי את הכוחות שלו ותמרן אותו. בעונה השניה היה זה זום, אויב בעל כוחות דומים
לשל בארי. זום תמרן את בארי על ידי שתילת שריד-זמן (Time-Remnant), סוג של כפיל, בצוות
שלו. הכפיל הזה הוא האדם שמכנה עצמו ג'יי גאריק. ג'יי גאריק הוא גם זה שמעודד את
בארי להתחזק ומלמד אותו טכניקות לחימה חדשות. זום הוא זה שחושף בפני בארי את
היכולת להשתמש בשרידי-זמן. בנוסף להיותם של האנטגוניסטים בעלי כוחות דומים או זהים
לשל בארי בהם יכולת החלמה מהירה, נראה כי גם לא ניתן להשמיד אותם באופן מוחלט. אדי
התאבד כדי למחוק את איוברד הוא הריברס-פלאש,אך זה לא שינה את האירועים שהתרחשו
קודם לכן ברצף הזמן. בנוסף במהלך העונה השניה בארי נתקל בשריד הזמן של איוברד. זום
עצמו מייצר לא מעט שרידי-זמן במכוון כדי לזייף את מותו או כדי להיחלץ ממוות.
עולם מאיים
עלילת התכנית "הפלאש" מתרחשת במקביל ותוך קשרים
אינטרטקסטואלים ופרקים משיקים (Cross-Over) לתכניות אחרות. כלומר, נראה דמויות מתכניות אחרות מגיעות לפלאש
כחלק מקידום העלילה וההפך כשלעתים יש עלילות משנה הנעות בין פרקים שונים של מספר
סדרות. כיוון שאלו תכניות העוסקות בגיבורי-על מסוגים שונים המתמודדים עם איומים
שונים ניתן להבין שבמציאות זה נראה שהעולם הרחב מתמודד באופן מתמיד עם איומים
קיומיים שונים ומעשי זוועה.
בעוד
שהאיומים המרכזיים של בארי נובעים מעל-אנושיים, הוא נאלץ להתמודד גם עם מוטציות
שונות כמו כריש מדבר, גורילה בעל תודעה מפותחת ויכולות טלקינטיות, פושעים בעלי כלי
נשק מתקדמים טכנולוגית, רוצח אל-מותי שקיבל את כוחותיו מהחלל החיצון, כשחבריו
מתמודדים עם ארגוני טרור מתקדמים, ארגוני פשע מאורגן עוצמתיים, יחידות צבאיות
מושחתות, אנשים בעלי יכולות מיסטיות ומאגיות, שדים, מלאכים, יצורי פולקלור, חייזרים
ועוד. ופעמים רבות מתברר שיש קשר או מספר קשרים בין אויבים וסכנות שונות אחד לשני.
למשל, ונדל סאבג' הרוצח בן ה-4,000הוא
ידידו של דמיאן דארק, חבר בולט לשעבר ב"ליגת המתנקשים" ארגון טרור חשאי
ורוצחים להשכיר, שערק והקים ארגון בשם "הייב" (Hive), שבין חבריו
לוחמי יחידת עילית שסרחו. לדארק יש כוחות מאגיים שמגיעים מטוטם שהשיג ואותו ניתן
להטעין באמצעות מעשי רצח. “הייב" גם שכרו את שירותיו של המתנקש "דדשוט"
אותו גם שכרו הבראטבה – המאפיה הרוסית. “דדשוט" לבסוף מאולץ לעבוד עבור ארגון
סמי-ממשלתי חשאי בשם "ארגוגס" תחת יחידה שנקראת "חוליית המתאבדים"
(Suicide Squad)
כיוון שכל חבריה נשלחים למשימות מסוכנות ואם יסרבו לבצע אותן יוצאו להורג. בנקודות
עלילה שונות או בתכניות שונות ארגונים ודמויות מסוימות יצטיירו באור שלילי ויתפסו
כאויבות ובנקודות אחרות באור חיובי וכבעלות ברית.
אוסיף כי
כלל האיומים ב"הפלאש" ובסדרות האחרות הן לא תחליף לזוועות העולם הרגיל
אלא בנוסף ובמובלט מעליהן למשל, בפרק השני של סדרת הספין-אוף "אגדות המחר"
– DC's Legends of
Tomorrow, גיבורי התכנית מסתננים לאירוע סגור של מכירת אמל"ח לארגוני
טרור ובעלי אינטרסים. ביניהם לצד דמיאן דארק שהוא נבל-על בעל כוחות מאגיים מוזכר
גם ארגון הטרור אש"ף בהם נאלצו הגיבורים להיאבק כדי להימלט.
להכיר את המפלצת
בראיון ל Variety (31באוגוסט, 2015)
מודיע המפיק בפועל אנדרו קריסברג כי מי שידובב את דמותו של זום הוא השחקן והמדובב
טוני טוד. “חלק מהתעלומה בעונה הזו הוא מי או מה נמצא מתחת לתלבושת של זום, לכן
רצינו לעשות משהו כמו ג'יימס ארל ג'ונס כדארת' ויידר – קול אייקוני שבוקע מהמסיכה.
בשנה שעברה חשבנו על הריברס-פלאש כעל לוחם-מהירות, השנה זום הוא כמו שד-מהירות, ואף
אחד לא עושה קול של שד טוב יותר מטוני טוד", אמר קריסברג.
על התלבושת
של זום אמר קריסברג "התלבושת של זום היא יותר אורגנית משל הריברס-פלאש. במובן
מסוים קשה לדעת אם זו תלבושת או דבר חי. אין עור חשוף, למיטב ידיעתך יכול להיות שמתחת
ישנו רובוט או אנרגיה אפלה". ועל זהותו של זום החליטו המפיקים למתוח את
התעלומה "כמו בסרט אימה – מי הרוצח? מי מתחת למסיכה?” (שם).
בתכנית
הדמות מופיעה לראשונה בפרק 2 (Flash of Two Worlds, Warn, 2015).
בפרק אדם המציג עצמו כג'יי גאריק נכנס למעבדות סטא"ר המשמשות כמפקדה של הפלאש
כדי להזהיר אותו שהעולם שלו בסכנה. הוא מספר כי החור השחור יצר פירצה לעולמו, יקום
מקביל [המקבל את השם ארץ-2, עולמו של בארי
אלן הוא ארץ-1]בו הוא היה הפלאש. הוא
מזהיר כי שם נלחם באצן מרושע בשם "זום" ושהוא ככל הנראה האצן המהיר
ביותר. הוא מתאר את זום כבלתי ניתן לעצירה ובעל פנים של מוות. במהלך סיפורו של ג'יי
מוצגת סצנה שהיא לכאורה פלאשבק לקרב האחרון שלו מול "זום" בו נפער החור
השחור שאליו הוא נשאב. בסצנה על אף שג'יי לא מזכיר זאת בסיפורו נראה שהקסדה שלו
נשאבת קודם דרך החור השחור (הקסדה שהופיעה בפתאומיות בפרק סיום העונה הראשונה). ג'יי
טוען שזום הצליח לגזול את כוח ה"ספיד-פורס" ממנו. בדיעבד, מתברר שמדובר
בסצנה שהיא לא פלאשבק אלא נועדה להטעות את הצופים כדי לבסס את אמינותו של ג'יי ואת
סיפור הכיסוי שלו בשביל להתל בצופים ולבנות מתח. פעולה נוספת שסייעה לכך היא
שבמקביל לביקור של ג'יי במעבדות סטא"ר ומתכונן לבצע בדיקות גופניות זום מביא
על-אנושי חדש מארץ-2ולמעשה גם הוא מוחשי. מה
ששולל למשל את האפשרות שמדובר בחזיון-מהירות (Speed-Mirage) שהיה התכסיס של
הריברס-פלאש להתל בדמויות על ידי כך שנע במהירות כה גבוהה עד שנותרו כפילים שלו
הדומים להולוגרמות.
בארי אינו
ממהר להאמין לסיפור של ג'יי, בעקבות הבגידה של ד"ר האריסון וולס שהתברר
כאיוברד ת'ון/הריברס-פלאש שניצל אותו לאחר שרצח את אימו בילדותו. לכן כדי לרצות
אותו הם מחליטים (ובהסכמתו של ג'יי) לבצע כל מיני בדיקות כדי לאמת את דבריו.
ד"ר
קייטלין סנואו מבצעת בדיקות פיזיולוגיות שונות לג'יי ומשוחחת איתו. הוא משתמש
במונחים מדעיים ומשכנע אותה שהוא מדען (כימאי ופיזיקאי במשרות חלקיות) ושקיבל את
כוחותיו בעת שעבד במעבדה שלו. תוצאות הבדיקות של ג'יי מגלות שהוא בעל כושר גופני
גבוה אבל אינו ניחן ב"ספיד-פורס" ואינו אצן כמו בארי. בין הבדיקות
שקייטלין ביצעה היא גם ניטרה מדדים שלו בעת ששוחחו כדי לראות אם הוא דובר אמת ועל
פי התוצאות היא מקבלת את דבריו כאמת. אך זה לא מספק את בארי והוא ממשיך לחשוד בו.
כשהעל-אנושי
שזום שלח, “שד-חול" מתחיל לתקוף ג'יי מציע את עזרתו ומסביר לבארי ולחבריו
באופן מדעי את כוחותיו של שד-חול על מנת לעזור להם לעצור אותו. בארי ממשיך לא
להאמין ואומר לו "אם היית כזה טוב כבר היית תופס אותו". בארי לא מאמין
לסיפורו של ג'יי ולקיום של ארץ-2ומשיב לחבריו "אנחנו
מדענים. את עיתונאית. אנחנו בודקים, מוכיחים, מדווחים. זה מה שאנחנו עושים אבל אף
אחד לא רוצה לעשות זאת מלבדי". איריס מדברת עם בארי ומסבירה לו שחוסר האמון
שלו נובע מהפגיעה באמון בעקבות מה שעבר עם הריברס-פלאש. בכך היא מנסה להפסיק את
החשדנות של בארי ובאופן עקיף את חשדנות הצופים לסיפור והיעדר של פרטים אצל ג'יי.
שד-חול חוטף
שוטרת ובארי מבקש את עזרתו של ג'יי. מאוחר יותר כשהם מתכננים לתקוף ביחד את שד-חול
ולחלץ את השוטרת ג'יי מספר לבארי שהוא איבד את הקסדה. ואז הם מבינים שמדובר בקסדה
שהופיעה בסוף העונה הראשונה (והופיעה גם בפלאשבק המזויף). בארי זוכר כמובן שזו
קסדה שהרתיעה את איוברד ת'ון ולמעשה זה מזכה את ג'יי באמון המלא של בארי. לאחר שהם
מביסים את שד-חול הם ניגשים לעזור לשוטרת
ולמעשה משחזרים את אחד השערים האייקונים בתולדות הקומיקס "הפלאש" (ושמו
של הגיליון גם משמש כשם הפרק) ולמעשה אמור לזכות גם באמון הצופים החשדניים יותר
שגם מכירים את הקומיקס. נוסף לכל אלו במהלך העונה ישנם עוד מספר פלאשבקים אמיתיים
לארץ-2בהם מופיע ג'יי כפלאש של
אותו עולם לרוב מתעמת עם האריסון וולס של ארץ-2ומסביר
באופן חלקי את הסיבה למתיחות ביניהם.
בפרק 16
(Trajectory, Winter,
2016), שני פרקים לאחר שזום הורג את ג'יי מופיעה אצנית רעה חדשה, טרג'קטורי,
שהם מגלים שאת כוחה היא מקבלת מסם שנקרא ולוסיטי-9
(זהו סם שג'יי סיפר לקייטלין שאחראי לאיבוד כוחו ולהרס גופו). כשהיא ממשיכה לקחת
מהסם הזה ולנוע במהירות גבוהה יותר הברקים סביבה מקבלים גוון כחול הדומה לברקים של
זום. אז בארי וחבריו מתחילים לחשוד שזום הוא בעצם ג'יי (בזמן שהצופים יודעים לפחות
שזום נראה כמו ג'יי).
בפרק 18
(Versus Zoom,
Pleszczynski, 2016) קייטלין מספרת שג'יי סיפר לה שהכפיל שלו בארץ-1הוא
הנטר זולומון. זה מקפיץ את "הארי" (ד"ר האריסון וולס של ארץ-2)
כיוון שהנטר זולומון היה השם של רוצח סדרתי מפורסם בעולם שלו, שם רוצחים סדרתיים
הם חריגה. הוא מציג להם כתבה על הנטר זולומון בו מופיעה תמונה של ג'יי (הנטר) עם
שיער ארוך, זקן ומבט מוטרף. לאורך הפרק משובצים פלאשבקים על עברו של הנטר מילדותו
ועד הפיכתו לזום. בעודו ילד הוא התעורר לקול ריב בין אביו שחזר ממלחמה לאימו. האב
מחליט לרצוח את האם ויורה בה לעיניו של הנטר (עליו הניח את קסדת הקרב שלו שהפכה
מאוחר יותר לקסדתו כ"פלאש"). אביו נכלא אך אף קרוב משפחה אינו מעוניין
לאמץ אותו ולכן הנטר נשלח לבית יתומים. בעתיד לאחר שג'יי נתפס כרוצח סדרתי הוא
נשלח למוסד לעבריינים הלוקים בנפשם שם עבר טיפולים במכות חשמל. במהלך הטיפול התבצע
הניסוי במאיץ החלקיקים בארץ-2וג'יי נפגע מהחומר האפל
וקיבל את כוחותיו והפך לזום. בפרק הזה זום חוטף את וואלי, אחיה של איריס ודורש
מבארי את הספיד-פורס שלו בתמורה להשבתו של וואלי. בארי מסכים לכך והם גם משוחחים
על איך זייף את מותו והוא מסביר להם שיצר שריד-זמן של עצמו ששתל בקרבם ושכנע אותו
להירצח על ידו על מנת לקדם את התכנית שלו. הוא מסביר את הבחירה שלו לגלם את הפלאש
במשך שנתיים בארץ-2, הוא רצה לתת לאנשים תקווה כדי שיוכל
לגזול אותה מהם. במהלך הפרק בארי הצליח פעם אחת ללכוד את הנטר במלכודת לאצנים
ומנסה להבין אם לא אכפת לו מכל האנשים שנהרגו למען המטרות שלו והוא משיב שזו תכונה
"שנגזלה ממני מזמן". זום השתחרר ואמר שאי אפשר לכלוא את האפלה – כלומר
אותו.
מקור הרוע
לאורך התכנית מתמודד בארי אלן עם אויבים שונים. רובם הם על-אנושיים
או אנשים המשתמשים בטכנולוגיה או כישורים מפותחים שהופכים אותם לסכנה לא פחותה מעל-אנושיים.
לעתים אנו נחשפים לסיפורי הרקע שלהם ולעתים קיומו של עולם מקביל כמו ארץ-2מעמת
אותנו עם שאלת מקור הרוע.
בפרק 3
(Family of Rogues,
Showalter, 2015) ליסה סנארט, אחותו של לאונרד סנארט הידוע כ"קפטן-קולד"
פונה אל הפלאש וחבריו כדי שיסייעו לה להחזיר אותו כיוון שנחטף במהלך שוד. קפטן-קולד
הוא אחד מאויביו האייקונים של הפלאש בקומיקס וגם בתכנית הטלוויזיה. אך בעונה
הראשונה הוא ובארי מגיעים להסדר לאחר שקפטן קולד מגלה את זהותו כפלאש. קפטן-קולד
ימנע מלהרוג אנשים ולא יחשוף את זהותו של בארי ובארי מנגד לא יעמוד יותר מידי
בדרכו.
במהלך הפרק
בארי מגלה שקפטן-קולד לא נחטף אלא שהוא מסייע לאביו, עבריין עם רקע פלילי עשיר
בביצוע פריצה ושוד מתוחכמים. ליסה לא מאמינה שאחיה עוזר לאב מרצון כיוון שהוא שונא
אותו כי בילדותם האב היה אב מתעלל שהכה אותם ואף מציגה להם צלקות שהותיר בה. הם
מגלים שקפטן-קולד משתתף בשוד כי אביו כופה זאת עליו. הוא הטמין פצצה בראשה של ליסה
אותה הוא מאיים לפוצץ אם בנו לא יעזור לו. לאחר שחבריו של הפלאש מנטרלים את הפצצה
בראשה של ליסה קפטן-קולד רוצח את אביו ומאפשר לפלאש לעצור ולכלוא אותו. קפטן-קולד
ממשיך לשמור את סודו של בארי גם בעודו כלוא. כשבארי מבקר אותו בכלא הוא אומר לו
שהוא מזהה שיש בו גם טוב ומבקש שלא יתן לעבר להגדיר אותו ושהוא לא חייב להישאר
פושע.
בפרק 9
(Running to Stand
Still, Tancharoen, 2015) על-אנושי משחרר את קפטן-קולד ופסיכופת
שקורא לעצמו "הטריקסטר" כדי שיסייעו לו לרצוח את הפלאש. קפטן-קולד מסרב
להשתתף בתוכנית שלהם וגם לא מספר להם שהוא יודע מהי זהותו האמיתית של הפלאש.
קולד הולך
לביתו של הפלאש כדי להזהיר אותו. איריס מאשימה אותו שהוא רוצח מטורף והוא משיב
בציניות שזה בגלל הרקע המשפחתי שלו. את אי-שיתוף הפעולה עם העל-אנושי והטריקסטר
הוא מתרץ בחוסר רווחיות אך בארי עונה לו שזה מכיוון שהוא פועל מתוך תחושת כבוד
ושהוא מרגיש מחויב להחזיר טובה על כך שהציל את אחותו.
בפרק 13
(Welcome to Earth-2,
Shelton, 2016) בארי, סיסקו והארי הולכים לארץ-2.שם
נרמז שלאונרד סנארט הוא למעשה ראש העיר המכהן ואין נוכחות של עבריין-על כקפטן-קולד
או אחותו גולדן-גליידר או השותף שלו היט-ווייב. אציין שדמותו של קפטן-קולד והשותף
שלו היט-ווייב עברו לסדרת בת שנקראת "אגדות המחר של די.סי" (DC's Legends of Tomorrow)
בה הם מצטרפים לצוות של גיבורי-על המנסים לעצור את ונדאל סאבג' האל-מותי. בסיום
העונה של תוכנית זו קפטן-קולד מקריב את חייו לטובת הצלת חבריו והכנעת האויבים שלהם.
פרקים אלו מרמזים כי למרות שקפטן-קולד הוא עבריין-על או נבל-על ככל הנראה הוא הפך
לכזה מכורח נסיבות חייו ולאו דווקא ממניע פנימי שדוחף אותו לכך. כשיש לו אפשרות
בחירה הוא בוחר לעשות טוב, או שעל פניו נתפס כטוב וכך גם שינוי הסביבה שבה הוא
נמצא מניב יותר פעולות חיוביות כאלה.
כיוון שבפרק
13חלק רחב מהעלילה מתרחש בארץ-2אנחנו
נחשפים לכפילים של דמויות רבות ורואים שבגלל הבדלים קטנים בין היקומים ישנם לעתים
הבדלים רבים בין הדמויות מהעולמות השונים. למשל מפקד המשטרה בארץ-1,
קפטן סינג הוא עבריין מוכר בארץ-2. דדשוט שהיה רוצח
שכיר וצלף מעולה שעבד עבור ארגוני פשע שונים הוא בלש משטרה שלומיאל ללא כישורי
קליעה אך בעל מוטיבציה רבה למלא את תפקידו. רוני ריימונד שהיה העל-אנושי פיירסטורם
שהקריב את חייו בארץ-1כדי לסגור את החור השחור
הוא על-אנושי מרושע שמכנה עצמו דת'סטורם. הוא עדיין בן זוגה של ד"ר קייטלין
סנואו שבארץ-2היא על-אנושית מרושעת
המכונה קילר-פרוסט. סיסקו מתעמת עם הכפיל שלו על-אנושי עם כוחות כמו שלו אך
מפותחים יותר ויש לו שליטה מלאה עליהם. גם הוא מרושע ואף מגלומן שחותר להיפטר מזום
כדי לרשת את מקומו.
קיומו של
עולם מקביל המאפשר השוואה בין דמויות שהן למעשה זהות לחלוטין מבחינה גנטית מוביל
אותנו למסקנה שמקור הרוע בעולם התכנית הוא עניין של סביבה ונסיבות. הגנטיקה של
הדמויות זהה לחלוטין, הדמויות לרוב זהות לחלוטין ההבדל הוא בעולם בהבדלים קטנים אך
שמשנים כרונולוגיה של אירועים או גורמת לסדר חדש במציאות הקיימת בהם. לכן הם
מתמודדים עם דברים שונים שמובילים אותם למצבים ולהחלטות שונות על אף שיסודותיהם
דומים.
אפשר להרחיב
טענה זו על ידי סקירה של מספר דמויות. הנטר זולומון שהופך לזום הוא במידה רבה
קורבן של נסיבות חייו ומציאות עולמו בארץ-2.
אביו חוזר ממלחמה שהתרחשה ביקום שלו, ועם בעיות שליטה בכעסים ורוצח את אימו. דבר
שגזל מהנטר את האמפתיה שלו ובעצם תרמה רבות להפיכתו לרוצח סדרתי ולנבל-על כשקיבל
את כוחותיו. אך המקביל שלו בארץ-1הוא אדם נורמטיבי שככל
הנראה לא איבד את הוריו, לא יצא במסע רציחות וגם אין לו כוחות על.
בפרק 5
(The Darkness and the
Light, Shill, 2015) זום שולח על-אנושית מארץ-2שנקראת
ד"ר לייט. גנבת קטנה שקיבלה יכולת לתמרן אור המסייעת לה לשדוד בנקים. היא
הכפילה של בת-זוגו לשעבר של בארי לינדה פארק. זום כופה עליה להרוג את הפלאש. היא
אינה רוצה לעשות זאת ומחליטה לשדוד בנק במטרה להשיג כסף כדי לחיות במסתור בארץ-1,
אך הפלאש מסכל את השוד. כשהיא מבינה שיש לה כפילה בארץ-1היא
מחליטה להרוג אותה כי היא מרגישה שלהרוג כפיל זה לא באמת רצח וכך לפחות המצפון שלה
יהיה נקי והיא תוכל לזייף את מותה, להסתתר מזום ולהמנע מלהרוג אנשים חפים מפשע. כלומר
אף על פי שהיא גנבת קטנה שקיבלה כוחות על עדיין יש לה ניסיון להיות מוסרית ו"טובה"
אך הנסיבות והכפייה של זום מאלצים אותה לחרוג מכך וזה גורם לה לנסות להצדיק את
מעשיה בעבור עצמה ומצפונה.
בפרק 9בזמן
שבארי עסוק בלחימה בעל-אנושי ובטריקסטר (שהוא למעשה לא בריא בנפשו ולכן ספק שזו
בחירה שלו להפוך לרוצח ילדים פסיכופת), זום מציע להארי עסקה בה הוא ישחרר את ג'סי
ביתו בתמורה לעזרתו של הארי לגנוב לפלאש את המהירות. הארי שבא לארץ-1מלכתחילה
כי האמין ששיתוף פעולה עם הפלאש היא הדרך היחידה לשחרר את ביתו מזום נאלץ בעצם
לשתף פעולה עם זום ולבגוד בחבריו. מה שגם מוביל אותו בהמשך לרצוח על-אנושי לשם כך.
כיוון
שהתכנית עוסקת לא מעט במסע-בזמן ולמעשה מה שמניע את בארי מלכתחילה הוא נוסע-בזמן
שרוצח את אימו מתעוררת תהיה: עד כמה קיומן של הדמויות הוא דטרמיניסטי ואינו נתון
לשינוי? התהיה הזו מתעוררת בהקשר למספר נושאים. למשל, על פי העיתון מהעתיד בארי
ואיריס אמורים להתחתן אך במציאות הם עדיין לא זוג. אדי ת'ון התאבד כדי לעצור את
איוברד ת'ון אך למעשה לא מנע את השתלשלות האירועים של ציר הזמן. בארי הצליח לשנות
ציר-זמן אחד בו סיסקו נרצח על ידי איוברד ת'ון (והוביל להפעלת כוחותיו של סיסקו
בציר הזמן החדש).
בפרק 11
(The Reverse-Flash
Returns, Allowitz, 2016) איוברד ת'ון מופיע. בארי וחבריו לא
מבינים איך זה אפשרי כיוון שאדי ת'ון שהוא אביו הקדמון התאבד ובכך איוברד לא נולד
ונמחק מקיום, אף על פי שציר-הזמן לא השתנה ורצח אימו או מה שעבר עליו ועל חבריו לא
השתנה. הם מבינים שמדובר בשריד-זמן שלמעשה לא מודע לכל מה שקרה להם והוא פוגש אותם
לראשונה לפני שרצח את אימו של בארי או את דוקטור וולס וגנב את זהותו. בארי שואל את
הריברס-פלאש מדוע הוא שונא אותו והוא משיב לו שזה לא תמיד היה כך. הוא העריץ אותו
ורצה להיות כמוהו. הוא השיג את הספיד-פורס והתוודע למסע בזמן וגילה שגורלו להיות
האויב של הפלאש וזה מה שהניע אותו להפוך להיות האויב של הפלאש ולהיות מנוגד לו בכל
דבר.
כלומר, איוברד
ת'ון התחיל עם כוונות טובות, העריץ גיבור-על ורצה להיות כמוהו אך כשכביכול התוודע
למה שעתיד להיות הוא החליט לקבל זאת ולאמץ זאת ובכך הפך לנבל-על. מנגד, אדי ת'ון
שהוא אביו הקדמון גילה מה עתיד אחד מצאצאיו לעשות והחליט למנוע זאת על ידי התאבדות.
במובן מסוים שניהם נכשלו בכוונותיהם. הריברס-פלאש לא הביס את הפלאש ואדי לא מחק את
מעשיו. אך נראה שהריברס-פלאש שלא הלך נגד ה"גורל" שלו הצליח יותר. הוא
ממשיך למרר את חייו של הפלאש גם לאחר שנכשל בלהרוג אותו ונכשל בלחזור לנקודת הזמן
שלו.
בפרק 17
(Flash Back, Troughton,
2016) בארי חוזר בזמן כדי להשיג מידע מאיוברד ת'ון. בעקבותיו מגיע שד-זמן
(Time Wraith)
שדים שנשלחים מהספיד-פורס כדי לעצור אצנים שמנסים לעוות צירי זמן. הוא חוזר לרגע
בו שנה לפני כן תקף אותם העל-אנושי פייד-פייפר רק שבארי בעודו מתחזה לעצמו מלפני
שנה נוהג בו בצורה שונה ויחד עם הנסיבות המשתנות בעקבות נוכחות שד-הזמן מוביל
לשינוי בהתנהגות הצוות כלפיי פייד-פייפר ובתגובה האחרון משנה את גישתו והתנהגותו
כלפיהם. בכך בארי הופך את הפייד-פייפר מאויב שהצליח לחמוק מהם לפני שנה לבעל-ברית
שחוזר כעבור שנה להציל אותו משד-הזמן שממשיך לרדוף אחריו. בכך בארי גם שינה את ציר
הזמן ובמובן מסוים את ה"גורל" אך בשביל זה הוא היה צריך לא רק לחזור
בזמן ולשנות את הנסיבות אלא היה צריך להביס גם את שליח הגורל – את שד-הזמן.
הפלאש כמפלצת
בחינת התכנית כסיפור אימה ודמויות של נבלי-על כמו זום והריברס-פלאש
כמפלצות או בחינת הסיבות שמניעות דמויות אחרות להפוך למפלצות או לכל הפחות לבצע
פשעים נוראיים ומעשים איומים מחייבת לבחון את דמותו של הפרוטגוניסט ה"גיבור"
בעל כוחות-העל של התכנית, בארי אלן.
בארי אלן
עבר אירוע טראומתי בילדותו, רצח אימו, אביו נכלא באשמת הרצח. הוא סבל מבריונות
בבית הספר. אנשים לא האמינו למה שהוא ראה וחשבו שהוא משקר או הוזה. כשקיבל את
כוחות העל שלו הוא נבגד על ידי המורה הרוחני שלו שהתברר שהיה זה שרצח את אימו. כשניסה
לשנות את העבר גרסה אחרת שלו מנעה זאת ממנו. כשחברו התאבד כדי לשנות את ציר-הזמן
גם זה כשל. בארי חווה המון התמודדויות של אובדן וחוסר אונים בחייו. האם הדברים
הללו השפיעו על התנהגותו, האם הוא בהכרח רק גיבור-על?
יחד עם
חבריו במעבדות סטא"ר מנהל בארי מתקן כליאה המיועד בעיקר לעל-אנושיים אותם הוא
כולא מבלי לקבל אישור פורמלי לכך מאף גוף שלטוני ולרוב מבלי ליידע בכך אף אחד מלבד
אביו המאמץ ג'ו ווסט שהוא בלש, שכמובן אינו מעביר זאת הלאה ואין לו סמכות לאשר זאת.
על-אנושיים הצליחו להמלט. על-אנושי אחר נרצח. ולמרות שהקימו כלא משוכלל שיכול
לכלוא על-אנושיים בארי ממשיך לכלוא אותם במעבדות סטא"ר ולשלול מהם זכויות
אסיר בסיסיות וזאת למרות הסכנה שהם יכולים להמלט ולהוות סכנה או עלולים להרצח, כפי שכבר הוכיחו בעבר הוא וחבריו שאין להם באמת
יכולת לשמור עליהם כלואים ובטוחים או לשמור על החברה מפניהם. בפרק 22
(Invincible, Warn, 2016)
כשקפטן סינג מבין שהפלאש כולא רבים מהעל-אנושיים מארץ-2במקום
לא ידוע, הוא מפטיר שאינו רוצה לדעת היכן הם ולמעשה מאפשר לבארי להמשיך בהתנהלות
הפושעת הזו.
בדומה לבארי
גם זום כולא אנשים באופן לא חוקי במקום שהציבור לא יודע עליו ואין להם גישה אליו. זום
כולא גם על-אנושיים וגם אנשים. לרוב חפים מפשע. אך בניגוד לבארי, הוא מצליח לשמור
עליהם בחיים. ומלבד ההימלטות של בארי מהשבי של זום אף אחד אחר לא יכול להמלט. וניגוד
נוסף אל בארי הוא שהוא מוכן לשחרר אסירים ונותן להם לעתים לפגוש את בני משפחותיהם
כלומר מאפשר להם יותר זכויות. וגם בכמות המספרית הוא כולא מעט מאד אנשים כלומר
לרוב יש לו שבוי אחד או שניים.
בפרק הסיום (The Race of His Life, Negret, 2016)
בארי יוצר שריד זמן שלו מכמה סיבות הראשונה כדי שיסייע לו להיאבק בזום בכך שיקריב
את עצמו והסיבה השניה שיגרום לעיוות מספיק חמור כדי לזמן שדי-זמן בתקווה שיעדיפו
ללכוד את זום ולא אותו. זהו מעשה הירואי לכאורה של נכונות והקרבה אך שימוש וניצול
כפילים הם מעשה שמזוהה עם הרעים בסדרה. ד"ר לייט התכוונה להרוג את הכפילה שלה
מארץ-1כדי לזייף את מותה
ולהסתתר. היא אמנם מצאה לכך צידוק מוסרי בכך שלהרוג כפיל הוא לא מעשה רצח באמת. זום
משתמש בשרידי זמן לא מעט והם מוכנים למות למען הגשמת התכניות. הוא גם זה שניסה
לשכנע את בארי כל הזמן להגיע למצב של שימוש בשרידי זמן ולהקריב אותם (במובן מסוים
מתוך אמונה שזה יקרה כשבארי יהיה כמוהו או יוביל אותו להיות כמוהו). ואכן בארי
מייצר שריד זמן, שמוכן להקריב את עצמו למען התכנית. בארי מצליח להצדיק את זה כמעשה
טוב מנע מזום להגשים את תכניתו אך לא נראה שזה מטריד אותו יותר ממה שהטריד את זום
להרוג את שרידי הזמן שלו ומוטרד הרבה פחות מכוונתה של ד"ר לייט להרוג את
הכפילה שלה.
ואכן השימוש
בשריד הזמן גרם להגעתם של שדי-הזמן שבאו ללכוד את זום. ולמרות שזום הוא רוצח סדרתי
עם כוונות להרוג המונים, בתקופת הזמן הקצרה ההיא הוא הרג בעיקר שרידי זמן של עצמו
או נבלי-על שרצו להשמיד אותו. את בארי הוא לא התכוון להרוג. אך בארי, על מנת לשמור
על תמימותו בעיני עצמו, חבריו ובעיני הצופים, מצא דרך אכזרית ונוראה יותר ממוות או
כליאה להביס את זום. שדי-הזמן עיוותו אותו ולקחו אותו לגורל שצפוי להיות קשה
ואכזרי יותר ממוות.
לאחר שגרם
לא מעט עיוותים בזמן לאורך שתי עונות וגם הקריב שריד זמן וגרם להגעתם של שדי-הזמן
בארי אינו יציב נפשית (זום רצח את אביו לפני הקרב האחרון ביניהם על מנת לדחוף אותו
להיות כמוהו) ומחליט שוב להתערב ולעוות את ציר הזמן על ידי חזרה נוספת אל ליל הרצח
של אימו בכדי למנוע אותו. הוא אכן עושה זאת ומנטרל את איוברד ת'ון ומציל את אימו
ומשכתב את ציר הזמן, שזהו סוג של חטא בעבור אצנים. זה החטא הקדמון של הריברס-פלאש.
וכעת זהו חטא נוסף של בארי.
חשוב להזכיר
בהקשר זה שבארי מודע לעתיד, מודע לעבר, מודע לצירי זמן אחרים ומודע לקיומם של
יקומים מקבילים. ואף על פי שהוא יודע מה נסיבות חייו ומה העתיד או לכאורה הגורל
צופן עבורו הוא בוחר למרוד בכך ולעוות את ציר הזמן כדי לקבל את מה שהוא רוצה באותו
הרגע וזה את שני הוריו בחזרה. והוא חוזר אחורה בזמן, מבלי ששדי-זמן ינסו לעצור
אותו, הוא הכניע את הריברס-פלאש ולמיטב ידיעתנו הוא הצליח לשנות את ציר-הזמן
ולמרוד בגורל מבלי להיאבק ישירות בגורל. המחיר של מעשיו לא מוצג בסיום העונה ולכן
ניתן לבחור בשלב זה להתייחס לכך כהיעדר מחיר לפעולותיו.
כחלק
מההשוואה בין בארי להנטר, הנטר משווה ביניהם ובין הטרגדיות שלהם. הוא מנסה לדחוף
את בארי להיות כמוהו בעיקר כי הוא רוצה שבארי יגיע למהירות גבוהה יותר אותה הוא
יוכל לנצל למטרותיו בין אם כדי לגנוב אותה או בין אם כדי להשתמש בה להשמדת הרב-יקום.
אכן קיים דמיון ביניהם. בילדותם אימהותיהם נרצחו, אבאותיהם נכלאו בשל כך, שניהם
מדענים ושניהם אצנים. אך קיימים הבדלים. בארי לא חזה ברצח עצמו ולא באמת אביו הוא
זה שרצח את אימו. הנטר נשלח למוסד ליתומים ובארי אומץ על ידי הבלש ג'ו ווסט. הרצח
הניע את בארי לחקור את התופעות המוזרות והעל-טבעיות כדי להבין מה קרה בליל הרצח. את
הנטר זה הפך לקר וחסר אמפתיה ובעל נכונות לרצוח. לבסוף בפרק 22הנטר
מניח שמה שמבדיל ביניהם הוא שבארי לא חזה ברצח אימו, והוא מחליט לרצוח את אביו של
בארי מול עיניו ועושה זאת. ובמובן מסוים זה מה שגם מוביל את בארי להיאבק בו בדרך
בה נאבק (הקרבת שריד-זמן) ולהפטר ממנו בגורל הגרוע ממוות או כליאה.
לכן ניתן
לומר שבמובנים רבים בארי פעל בצורה חמורה כמו אויביו הריברס-פלאש וזום ולעיתים
התעלה עליהם בחומרת המעשים ובאכזריותו, באפאתיות ובחוסר האחריות שלו. הוא עשה זאת
ממניעים אנוכיים ולאו דווקא אלטרואיסטים שמזוהים עם תכונותיו של גיבור.
ניתן לתאר
את הפלאש של בארי אלן כדמות שטנית. גם מבחינה ויזואלית הוא כמעט מרפרר את
האייקונוגרפיה של השטן. הוא בעל מראה אדום, הוא מקורנן, הוא מנסה להציג עצמו כטוב
ותמים, הוא מסוגל לייצר תעתועי-מהירות, הוא יכול להגיע כמעט לכל מקום במספר שניות,
הוא יכול להיות במספר מקומות במקביל על ידי שימוש בשרידי-זמן, הוא משקר לאנשים
בדרך קבע בעבור צרכיו האנוכיים, ובאופן חוזר ונשנה הוא מורד בסמכות ונאבק או מאבד
דמויות אב. הכלאת שטן-לוציפר נוצרית כמעט קלאסית. הוא מדען – נאורות – לוציפר הוא
מביא האור – אין מקום לדת או לסמכות, תמיד ספקנות, תמיד מרידה בסמכות כפי שעשה זאת
אל מול הסיפור של ג'יי (הנטר) שגם הוא שימש דמות אב עבורו.
לסיכום, “הפלאש"
היא סדרת דרמה מז'אנר המד"ב ומאתגר מאד לקרוא אותה כסיפור אימה במובן הרגיל. בעונה
השניה היא מציגה נבל-על שהשילוב של מעשיו והמראה שלו תוכננו להיות מאיימים
ומפלצתיים, עולם העלילה עצמו מלא זוועות ודברים נוראיים, קיימים אנשים בעלי כוחות-על
או בעלי גישה לאמצעים טכנולוגים המאפשרים להם לבצע פשעים מחרידים. ולמרות כל זאת
נראה שאף אחד מהם לא עושה זאת מבחירה חופשית, מלאה ומודעת אלא נראה שנסיבות או
דברים שמחוץ לשליטתם הם אלו המובילים אותם לבצע את הפשעים הללו. גם זום, הכמעט
מפלצתי עושה את מה שהוא עושה כי הוא קורבן לנסיבות חייו. אך נראה שמפלצת נורא ה לא
פחותה מזום היא דמותו של הפרוטגוניסט.למרות שמתבצעות כל התחבולות האפשריות להציגו
כגיבור דווקא הוא נוהג באנוכיות ובאכזריות. דווקא הוא מוכן לבצע מעשים שחלק
מאויביו לא היו או הבינו שמסוכן מידי לעשות. ונראה שהוא היחיד שמצליח לצאת מכלא
הנסיבות או הגורל ולמרוד בו. הוא היחיד שמצליח להוביל לשינויים קיצוניים. לכן הוא
הופך לדמות היחידה שקרובה לאחריות מלאה למעשיה ולפשעיה, גם אם הוא בוחר להתעלם מכך
או למצוא להן צידוק או תירוץ מוסרי קלוש.