מאת: דב טרכטמן
קרבות
עקובים מדם,
הוצאות
המוניות להורג,
ערים
תחת מצור,
עינויים
ושווקי עבדים,
כולם
נתמכים על ידי הממסד הדתי ונציגי האל.
סקירה
קצרה זו של זוועות המלחמה המתוארת ברומן
ההיסטורי של מייקל אלכסנדר אייזנר,
"הצלבן".
עלילת
הספר מתרחשת במאה ה-13
המגוללת
את סיפורו של פרנסיסקו דה מונטקדה,
צלבן
הסובל מפוסט-טראומה
לאחר שחזר מהלחימה בארץ הקודש.
בעברו השתתף אייזנר כעו"ד במשלחת של משרד החוץ האמריקאי שניסתה לקדם הסכמי שלום במזרח התיכון. במהלך תקופה זו נחשף להיסטוריה הצלבנית וסיפור המבצר קראק דה שבלייה.
הרומן
כתוב כיומנו של נזיר,
האח
לוקאס,
המנסה
להציל את נשמתו של פרנסיסקו הלום הקרב.
העלילה
מתרחשת בשני צירים:
ציר
אחד הוא סיפורו של לוקאס ותיעוד התהליך
להצלת נשמתו של פרנסיסקו,
תוך
התייחסות לדמויות ואירועים שונים המנוסחים
לעיתים באופן מאולץ,
זהיר
ומכובס המשאיר פתח לפרשנות,
לרוב
ביקורתית על הממסד הכנסייתי,
על
רדיפת בצע והנכונות לסילוף והסתרת עובדות
הסותרות את הסיפור הרשמי.
ציר
העלילה השני הוא הוידוי של פרנסיסקו
מההתמודדות עם השכול לאחר שאחיו הבכור
ו500
אבירים
נוספים טבעו כשיצאו לארץ הקודש;
השהיה
אצל בן-דודו
אנדרס;
ההצטרפות
למסדר אבירים שיצא אל ארץ הקודש מתוך
אמונה שיציל את נשמת אחיו;
זוועות
הקרב והמלחמה.
טון הספר חריג לתקופה שלאחר ה-11 בספטמבר. פרנסיסקו יוצא למלחמה בכופרים במזרח התיכון, למען נשמת אחיו, למען האל, למען המלך, ולמרות שזו תקופת הרקונקיסטה בה נוצרים נאבקו בשליטים ומצביאים מוסלמים בספרד. במלחמה פרנסיסקו מגלה שהעולם לא מתחלק לשחור ולבן והגבולות בין חברים לאויבים מיטשטשים מספר פעמים. נציגי הממסד הדתי והממסד המדיני מצטיירים כמושחתים. מועד פרסום הספר ונושאי עיסוקו מעודדים הקבלה בין המאה ה-13 למאה ה-21, וכשמחליפים את המאבק ב"כופרים" למאבק ב"טרוריסטים" וכינון "ממלכת האל" ל"דמוקרטיה" אפשר לראות בספר כאזהרה למערב ובפרט לארה"ב.
הרומן חותר תחת מה שהגדיר חוקר המקרא וולטר ווינק כ"מיתוס הגאולה באמצעות אלימות”. מדובר בשימוש באלימות ככלי לכינון סדר או הגעה למצב הטוב המבוקש בעלילות של טקסטים דתיים או חילוניים. פרנסיסקו יוצא למסע הצלב מתוך אמונה שזה יציל את נשמת אחיו ויביא לנפשו שלו מנוח, אך חוזר משם פצוע בגופו ומצולק בנפשו. המפתח האמיתי לגאולת נפשו של פרנסיסקו הוא "גירוש השדים" שמבצע האח לוקאס שמזכיר טיפול פסיכולוגי, בו פרנסיסקו מספר על תלאותיו. חתרנות זו גם מערערת המניעים הערכיים של הצלבנים והמוסלמים באותה תקופה, וגם על הכוחות הנלחמים בעת כתיבת הספר ולאחר מכן, המונעים מהערכים הטמונים בטקסטים דתיים וחילוניים ששוכפלו לאורך דורות.
יש מקום להשוות בין הרומן הזה ל"שירת רולאן" – שיר אבירים אפי שזכה לפופולאריות רבה במאות ה-12-14 וסביר להניח שפרנסיסקו הכיר את השיר שעלילתו מתרחשת בתחילת תקופת הריקונקיסטה, מתארת קרב בו רולאן וחייליו נלחמים בכופרים בספרד, וכשמתקרב מותו משמיע קריאה למפקדו קארל הגדול למרות שזה מאוחר עבורו, רולאן מת מות קדושים ונשמתו נאספת על ידי מלאך. רולאן מפגין אומץ ויוהרה רבים יותר מפרנסיסקו, הוא מעוניין לזכות בתהילה, אינו מפגין רחמים לאויביו, ובניגוד לפרנסיסקו נופל בקרב וזוכה לגאולה מיסטית-דתית. נוסף על כך דמויות אחרות משלמות על מותו בחייהן, כראוי למיתוס הגאולה באמצעות אלימות.
“הצלבן" יצא לאור בעברית כחלק מסדרת הרומנים ההיסטוריים של הוצאת אופוס, “עידנים" המציגה עלילות מתקופות שונות. הרומן הכי קרוב רעיונית ל"הצלבן" הוא "ספר צלאח א-דין" של הסופר הפקיסטני טאריק עלי שנכתב מספר שנים לפני "הצלבן" ועלילתו מתרחשת כמאה שנים קודם לכן. הספר הוא ספר זכרונות בדיוני של צלאח א-דין שכתב אבן יעקוב היהודי ועוסק בכוונתו של א-דין לסלק את הצלבנים מירושלים וחושף זווית ראיה שונה לסיפור דומה ומזירה קרובה.
אייזנר משקף מציאות מזרח-תיכונית שנדמה שלא השתנתה במשך 800 שנה, הוא מתריע בפני הציבור האמריקני והמערבי על מה שעתיד לקרות בעקבות המאבק בטרור. פרנסיסקו חורג מארכטיפ הגיבור שלאחר ה-11 בספטמבר, שבוטא בדמותו של ג'ק באוור בתכנית 24 ששודרה לראשונה בנובמבר 2001. בניגוד לג'ק, פרנסיסקו איננו מביס את אויביו, לא יעשה הכל כדי לנצח ומתקשה להמשיך הלאה. אך סיפורו מעורר אמפתיה, ואולי יותר לקורא שנושאי השכול, מלחמה ופוסט-טראומה אינם זרים לו. יש קטעים משעשעים כמו סיפורים אותם לוקאס מנסח בזהירות רבה או מפקדו של פרנסיסקו הדוד רמון. למרות זאת, העלילה דלה וניתן היה להרחיבה לאחר שפרנסיסקו הפך לאביר ולהוסיף עומק לדמויותיהם של אנדרס ורמון.
הצלבן,
2003, אופוס,
60 ש"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה