יום שני, 21 בנובמבר 2016

ריאיון עם אורי רונן

מאת: דב טרכטמן

הוא מופיע במועדונים, פסטיבלים ואירועים שונים ברחבי הארץ, הוא התראיין וניגן במספר תחנות רדיו ולאחרונה סיים קמפיין מימון המונים מוצלח בהדסטארט שבאמצעותו הקליט אורי רונן (27) את הסינגל החדש שלו, .I Have a Friend הוא הפיק קליפ שבתוך ימים ספורים חצה את רף ה 9,000 צפיות ביוטיוב. כיום רונן מתכונן לשנת הלימודים האחרונה שלו במחלקה לתרבות, יצירה והפקה שבמכללת ספיר בשדרות עם התמחות בהפקה ובאיסוף חומרים לקראת אלבום שעליו יתחיל לעבוד בקיץ הבא.
 
רונן עבר לגור בדרום לפני כשנתיים עקב לימודיו. בסמוך אליהם החל להופיע ולנגן. הז'אנר המוזיקלי אליו משתייך רונן הוא אינדי-פולק. את העניין במוזיקה בכלל ונגינה בפרט גילה אורי בשלב מאוחר יחסית של חייו. כילד ונער התעניין יותר בספורט ועדיין מתעניין מאד בליגת ה NBA. השינוי התרחש כשבגיל 19 צפה בראיון בערוץ 2 עם פול מקרטני שהגיע לארץ. הראיון עורר בו עניין והוביל אותו גם לקונספירציות סביב הלהקה. על תיאוריית המוות וההחלפה של מקרטני אמר "היה שבוע שהאמנתי שהוא מת, אבל אז אמרתי די, אין מצב! זה יותר מידי". הוא גם קנה תקליט של האלבום הלבן כדי לנגן אותו לאחור במטרה לשמוע את המסרים החבויים שחלקם מצא וחלקם לא.
 
העניין החדש במוזיקה וברוק'נרול עורר בו רצון ללמוד לנגן. “קניתי גיטרה והתחלתי לנגן לבד" אומר רונן, “בהתחלה התביישתי לנגן עם אחרים כי לא הייתי כזה טוב". רונן החל להופיע לפני כשנתיים, אך הפעם הראשונה בה ניגן מול אנשים זכורה לו היטב. “אירגנתי ערב ג'אם בבית עם עמית (ליכטמן) וחברים. ככה הופעתי במקום הכי נוח, בדשא של ההורים. ידעתי שזה יהיה מרגש ולכן העדפתי לעשות זאת בבית. אני רואה את ההופעה הזו היום ואני מה זה צוחק. הייתי ממש גרוע אבל היה לי אומץ, ביצים. זה מה שחשוב. אחרת לא הייתי מתחיל" אומר רונן עם נימת שעשוע.
 
עמית ליכטמן שעזר לרונן לארגן את הג'אם-הופעה הראשונה שלו הוא גם המפיק של השיר החדש. בג'אם השתתפו גם עדי שיפר ואלון תבורי מלהקת  Bender שהתחברו עם אורי מאז אותו יום ומנגנים בשיר החדש.
למרות החיבה של רונן לעולם המוזיקה וגם לתחום ההפקות זה כמעט ולא קרה. לפני קצת יותר משנתיים רונן בכלל שקל לעבור לברלין וללמוד שם. “ראיתי חברים שלומדים בארץ והם נראו סובלים. במקום לצאת היו נשארים בבית ללמוד. אז החלטתי שאם אלמד אז אלמד בחו"ל. בהתחלה הייתי נעול על ללמוד גרמנית ולעבור לברלין. אפילו עשיתי שיחות סקייפ כדי לסגור דירה ובאיזה אתר מישהו גם ניסה לרמות אותי", אומר רונן עם חיוך וממשיך "אבל קרו כל מיני דברים קטנים שהשאירו אותי פה. ביום הולדת שלי מכבי תל אביב זכתה באליפות אירופה. הייתי בתל-אביב ותוך עשר דקות מצאתי את עצמי בתחתונים במזרקה בכיכר רבין. הכרתי בחורה שגרמה לי לרצות להישאר, מאז נפרדנו. הגעתי ליום המחלקה של תרבות, יצירה והפקה והתחברתי לזה. הדברים האלו ועוד דברים קטנים גרמו לי להבין שאני צריך להישאר בארץ".
 
הבחירה בלימודי הפקה נראית לרונן מובנת מאליה. “גם לפני הלימודים אהבתי לעבוד בהפקות, הפקתי מסיבות בחיי. גם בבית ארגנתי כל מיני מסיבות כמו מסיבת תקליטים. עיצבתי את הבית עם רהיטי וינטג' שהבאתי והבאתי תקליטים. משהו מגניב. אז החלטתי ללמוד משהו שאני אוהב. ואני אוהב תרבות, מוזיקה ותקשורת וזה התחבר לי בול".
 
הלימודים פתחו בפני אורי דלתות בעבור הקריירה המוזיקלית שלו שהוא לא חשב עליהן. הוא נזכר ביום בו נארח כנס שדרות לחברה במכללה. אורי נשא את הגיטרה שלו בעודו הולך מול עמדות שידור של תחנות רדיו וניגשה אליו מפיקה מרשת ב' ושאלה אם הוא מנגן ואם הוא מעוניין לעלות לשידור. “זו פעם ראשונה שעליתי ככה לשידור ברדיו מול כל המדינה". מאז הוא הוזמן פעמיים לאולפן הרדיו בבאר שבע והם גם השמיעו את הסינגל בהשמעת בכורה.
לפני שרונן עבר לדרום הוא השכיר דירה בתל-אביב דבר שלא היה נוח מבחינת חייו החדשים בדרום. השיר החדש, נכתב על ידידה שהכיר בלימודים שארחה אותו בדירתה במשך ארבעה חודשים. “הרגשתי שאני בתקופה טובה וכיפית. סמסטר ב', יש שמש ואתה מרגיש שאתה לקראת הסוף ויש את חופשת פסח וזה הרגיש טוב. ונתן לי השראה לכתוב שיר שמבטא את כל מה שהרגשתי; הכיף; הפסטורליה; מרחבי הדרום. דברים שלא היו לי לפני. זה היה מגניב, חדש ומרענן" אומר רונן.
 
בקליפ שמלווה את הסינגל מוסרט רונן במקומות בהם חי כיום. כמו מושב יכיני ליד הדירה בה התארח מספר חודשים או במכללת ספיר. “רציתי להעביר את הסיפור. אמנם אי אפשר להעביר במדויק רציתי להעביר. נעזרתי בסטודנטים מהמחלקה לקולנוע, בעיקר אליה פיקל שביימה ושרה בשיר ודורון צור שערך את הקליפ ועוד רבים. כולם היו ממש טובים אליי".
 
שלושת הסינגלים שרונן הוציא כתבו בהשראת בחורות. שירים אחרים שעדיין לא שוחררו עוסקים בכל מיני מקרים בחייו של רונן. “קרו לי כל מיני דברים מצחיקים או הזויים שאתה שואל 'פאק איך זה קרה לי?' וכתבתי עליהם שירים. זה עוזר להתקדם הלאה. אתה אומר 'נדפקתי אבל לפחות יצא מזה משהו'” מסכם רונן.
זהו הקליפ השני שרונן הוציא. “הראשון היה מאד בוסרי. תלמיד קולנוע יגיד שזה לא מקצועי. שילבתי קטעי וידאו אמיתיים מהטיול בסן פרנסיסקו עם קלאודיה. היא הייתה ההשראה לשיר הראשון. הרבה אנשים סיפרו לי שהקליפ נגע בהם".
 
כפי שניתן להבין אורי אוהב לטייל. ב 2010 טייל בדרום אמריקה, ב 2011 בחוף המזרחי בארה"ב וב2013 בחוף המערבי ואת כולם דאג לתעד ולשתף בעמוד הפייסבוק שלו. רונן משתף אותי בתקרית משעשעת מהטיול בדרום אמריקה לאחר שדיברנו על סגנונות לבוש בפולק ואם ניסה ללבוש פונצ'ו. “נסעתי עם חבר וידידה באוטובוס מארגנטינה לצ'ילה ולבשתי פונצ'ו ירוק שקניתי. בביקורת הגבולות הורידו את כולם מהאוטובוס. אנשי המכס התחילו להסתכל עליי בחשדנות. תשעה אנשי מכס התחילו לפתוח לי את התיקים והתחילו לבדוק לי את כל הכיסים. מאחד הכיסים שלי שלפו פתאום עגבניה! כל אנשי המכס והחברים שלי התחילו להשפך שם מצחוק. הפונצ'ו 'הסגיר' אותי. הם באו לחפש סמים ובסוף מצאו עגבניה" אמר רונן בעודו צוחק.

לגבי כוונותיו לעתיד הקרוב מסכם רונן כי "מבחינה מוזיקלית אני רוצה לרוץ עם ההרכב החדש שלי, להופיע ולהוציא אלבום. מהבחינה האישית לסיים את התואר ובינתיים להנות מכל רגע. מסתבר שלהיות סטודנט זה כיף". 
 

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

ביקורת ספר: הצלבן

מאת: דב טרכטמן

קרבות עקובים מדם, הוצאות המוניות להורג, ערים תחת מצור, עינויים ושווקי עבדים, כולם נתמכים על ידי הממסד הדתי ונציגי האל. סקירה קצרה זו של זוועות המלחמה המתוארת ברומן ההיסטורי של מייקל אלכסנדר אייזנר, "הצלבן". עלילת הספר מתרחשת במאה ה-13 המגוללת את סיפורו של פרנסיסקו דה מונטקדה, צלבן הסובל מפוסט-טראומה לאחר שחזר מהלחימה בארץ הקודש.
 
בעברו השתתף אייזנר כעו"ד במשלחת של משרד החוץ האמריקאי שניסתה לקדם הסכמי שלום במזרח התיכון. במהלך תקופה זו נחשף להיסטוריה הצלבנית וסיפור המבצר קראק דה שבלייה.
הרומן כתוב כיומנו של נזיר, האח לוקאס, המנסה להציל את נשמתו של פרנסיסקו הלום הקרב. העלילה מתרחשת בשני צירים: ציר אחד הוא סיפורו של לוקאס ותיעוד התהליך להצלת נשמתו של פרנסיסקו, תוך התייחסות לדמויות ואירועים שונים המנוסחים לעיתים באופן מאולץ, זהיר ומכובס המשאיר פתח לפרשנות, לרוב ביקורתית על הממסד הכנסייתי, על רדיפת בצע והנכונות לסילוף והסתרת עובדות הסותרות את הסיפור הרשמי. ציר העלילה השני הוא הוידוי של פרנסיסקו מההתמודדות עם השכול לאחר שאחיו הבכור ו500 אבירים נוספים טבעו כשיצאו לארץ הקודש; השהיה אצל בן-דודו אנדרס; ההצטרפות למסדר אבירים שיצא אל ארץ הקודש מתוך אמונה שיציל את נשמת אחיו; זוועות הקרב והמלחמה.
 
טון הספר חריג לתקופה שלאחר ה-11 בספטמבר. פרנסיסקו יוצא למלחמה בכופרים במזרח התיכון, למען נשמת אחיו, למען האל, למען המלך, ולמרות שזו תקופת הרקונקיסטה בה נוצרים נאבקו בשליטים ומצביאים מוסלמים בספרד. במלחמה פרנסיסקו מגלה שהעולם לא מתחלק לשחור ולבן והגבולות בין חברים לאויבים מיטשטשים מספר פעמים. נציגי הממסד הדתי והממסד המדיני מצטיירים כמושחתים. מועד פרסום הספר ונושאי עיסוקו מעודדים הקבלה בין המאה ה-13 למאה ה-21, וכשמחליפים את המאבק ב"כופרים" למאבק ב"טרוריסטים" וכינון "ממלכת האל" ל"דמוקרטיה" אפשר לראות בספר כאזהרה למערב ובפרט לארה"ב.
 
הרומן חותר תחת מה שהגדיר חוקר המקרא וולטר ווינק כ"מיתוס הגאולה באמצעות אלימות”. מדובר בשימוש באלימות ככלי לכינון סדר או הגעה למצב הטוב המבוקש בעלילות של טקסטים דתיים או חילוניים. פרנסיסקו יוצא למסע הצלב מתוך אמונה שזה יציל את נשמת אחיו ויביא לנפשו שלו מנוח, אך חוזר משם פצוע בגופו ומצולק בנפשו. המפתח האמיתי לגאולת נפשו של פרנסיסקו הוא "גירוש השדים" שמבצע האח לוקאס שמזכיר טיפול פסיכולוגי, בו פרנסיסקו מספר על תלאותיו. חתרנות זו גם מערערת המניעים הערכיים של הצלבנים והמוסלמים באותה תקופה, וגם על הכוחות הנלחמים בעת כתיבת הספר ולאחר מכן, המונעים מהערכים הטמונים בטקסטים דתיים וחילוניים ששוכפלו לאורך דורות.
 
יש מקום להשוות בין הרומן הזה ל"שירת רולאן" – שיר אבירים אפי שזכה לפופולאריות רבה במאות ה-12-14 וסביר להניח שפרנסיסקו הכיר את השיר שעלילתו מתרחשת בתחילת תקופת הריקונקיסטה, מתארת קרב בו רולאן וחייליו נלחמים בכופרים בספרד, וכשמתקרב מותו משמיע קריאה למפקדו קארל הגדול למרות שזה מאוחר עבורו, רולאן מת מות קדושים ונשמתו נאספת על ידי מלאך. רולאן מפגין אומץ ויוהרה רבים יותר מפרנסיסקו, הוא מעוניין לזכות בתהילה, אינו מפגין רחמים לאויביו, ובניגוד לפרנסיסקו נופל בקרב וזוכה לגאולה מיסטית-דתית. נוסף על כך דמויות אחרות משלמות על מותו בחייהן, כראוי למיתוס הגאולה באמצעות אלימות.

הצלבן" יצא לאור בעברית כחלק מסדרת הרומנים ההיסטוריים של הוצאת אופוס, “עידנים" המציגה עלילות מתקופות שונות. הרומן הכי קרוב רעיונית ל"הצלבן" הוא "ספר צלאח א-דין" של הסופר הפקיסטני טאריק עלי שנכתב מספר שנים לפני "הצלבן" ועלילתו מתרחשת כמאה שנים קודם לכן. הספר הוא ספר זכרונות בדיוני של צלאח א-דין שכתב אבן יעקוב היהודי ועוסק בכוונתו של א-דין לסלק את הצלבנים מירושלים וחושף זווית ראיה שונה לסיפור דומה ומזירה קרובה.
 
אייזנר משקף מציאות מזרח-תיכונית שנדמה שלא השתנתה במשך 800 שנה, הוא מתריע בפני הציבור האמריקני והמערבי על מה שעתיד לקרות בעקבות המאבק בטרור. פרנסיסקו חורג מארכטיפ הגיבור שלאחר ה-11 בספטמבר, שבוטא בדמותו של ג'ק באוור בתכנית 24 ששודרה לראשונה בנובמבר 2001. בניגוד לג'ק, פרנסיסקו איננו מביס את אויביו, לא יעשה הכל כדי לנצח ומתקשה להמשיך הלאה. אך סיפורו מעורר אמפתיה, ואולי יותר לקורא שנושאי השכול, מלחמה ופוסט-טראומה אינם זרים לו. יש קטעים משעשעים כמו סיפורים אותם לוקאס מנסח בזהירות רבה או מפקדו של פרנסיסקו הדוד רמון. למרות זאת, העלילה דלה וניתן היה להרחיבה לאחר שפרנסיסקו הפך לאביר ולהוסיף עומק לדמויותיהם של אנדרס ורמון.
הצלבן, 2003, אופוס, 60 ש"ח.